אסרתי על עצמי לומר, עד כמה אני בז לאיפור העיניים, ולך. אני יודע שזה כמעט מיותר, לשלוח לך מכתבי אפר במים.
ראיתי אותך בחטף, מאחורי התריס. התרפקו מאהבייך. אחד נאה, השני אפעה. מבעד לאוויר דחוס עלבוני עוד מתריס, והשרצים כמהו שתקיאי את הבוכה.
חיים טובים נכונו לך, בלעדיי תגמרי מסופקת, אגזור שתיקתי על קטנותו של לבך. לעולם לא אפנה להצית להבה מרוסקת, טובה בדידותי משקרי ערגתך.
|
סול נוי
בתגובה על אני מתעב שירה
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה