דו"ח מבקר המדינה על המשט הטורקי, אינו קל לנתניהו ולדרג המדיני והצבאי • הדו"ח מצביע על הליך קבלת החלטות לקוי, דיונים חפוזים ושטחיים לקראת המשט, מידור המטה לביטחון לאומי וחוסר התיחסות לתרחישי קיצון של עימות אלים • בין השורות מסתתרות לא מעט עלילות משנה, שיכולות ללמד הרבה על האוירה בה מתקבלות ההחלטות החשובות ביותר במדינת ישראל, על מאבקי כוח קבועים, על תככים ועל חריגות בנהלים, והכל במסדרונות משרד ראש הממשלה בירושלים  •  והשאלה המרכזית: מה יהיה באם אותו דרג מדיני יצטרך לקבל החלטות על תקיפה באיראן.

קריאת "אוי" ממושכת של כאב, נפלטה השבוע מפיו של ראש הממשלה נתניהו. לא היה זה בעקבות דו"ח המבקר על המשט. גם לא בגלל בעיית המסתננים החריפה. הכאב היה מוחשי ביותר.

היה זה בעיצומו של משחק בכדור, בו השתתף ראה"מ, במסגרת סיור שהוא מקיים עם עיתונאי אמריקאי ברחבי הארץ. נתניהו נדרש להראות את כישוריו בתחום המגרש, והדבר הסתיים בנפילה, חבטה, ורגל מגובסת.

בלשכת ראש הממשלה, לא יניחו לכזה ארוע, לעבור ללא תגובה ראויה, ומיהרו לכתוב כי "ראש הממשלה המשיך במשחק חרף פציעתו ואף כבש שער... מיד לאחר מכן חזר לביתו, נבדק על ידי אורתופד, שאיבחן חשש לקרע בגיד ברגלו. לפיכך תהיה רגלו מגובסת למשך כמה שבועות"...

נתניהו עצמו ביקש לשמור על ארשת נינוחה, וניצל את האירוע כהרגלו לצרכי הסברה. "אמשיך לשחק במגרשים אחרים למען מדינת ישראל", אמר. אלא שהמגרשים האחרים היו השבוע הרבה פחות ידידותיים. במגרש של המשט הטורקי, הוא שבר הרבה יותר מרגל.

"מבחן התוצאה – הקובע"

הדו"ח של מבקר המדינה על אירועי המשט הטורקי, מותח ביקורת לא קלה על נתניהו, ומצייר תמונה חמורה של התנהלות בשתי הלשכות (שלו ושל ברק), ששוקלות עכשיו לתקוף באיראן.

ההאשמה המרכזית היא שנתניהו הוביל קבלת החלטות ללא עבודת מטה סדורה, קיים פגישות בארבע עיניים (עם ברק) ללא תיעוד, ערך דיון אחד בלבד עם השרים, מידר את ראש המועצה לביטחון לאומי דאז (עוזי ארד) מקבלת ההחלטות, ולא כינס דיון לעצירת המשט עם דרגים מקצועיים.

מדובר בהאשמות די חמורות, אולם בלשכת נתניהו פטרו את העניין והשיבו: "במבחן התוצאה אזרחי מדינת ישראל נהנים מביטחון שלא היה כמותו זה שנים רבות". נתניהו ואנשיו מדברים על מבחן התוצאה, אבל הדו"ח של מבקר המדינה, עוסק בדברים שקרו עוד קודם.

מדובר בתהליך קבלת החלטות לקוי, דיונים חפוזים ושטחיים, מידור המטה לביטחון לאומי וחוסר התיחסות לתרחישי קיצון של עימות אלים. לפי הדו"ח, ידע נתניהו שעלול להתפתח עימות אלים עם נוסעי המשט, אולם לא טיפל בהתרעות כראוי.

המבקר רמז כי יש להפיק לקחים למקרים דומים בעתיד. הוא מתייחס לתקיפה באיראן, אף שאינו מזכיר אותה. "הביקורת רואה במשט הטורקי, מקרה משל שממנו צריך ללמוד לגבי תהליך ודרך קבלת החלטות במקרים אחרים עתידיים ולאו דווקא במשט הבא".

"כולם מודרו מההחלטות"

דו"ח המבקר שסוקר ב"יתד נאמן" בהרחבה ביומיים האחרונים, כולל עוד פרטים רבים על העימותים, התככים וההשמצות שמאחורי ההכנות למשט.

בין 153 העמודים העוסקים בתפקוד הדרג המדיני באירועי המשט, מסתתרות לא מעט עלילות משנה, שיכולות ללמד הרבה על האוירה בה מתקבלות ההחלטות החשובות ביותר במדינת ישראל, על מאבקי כוח קבועים, על תככים ועל חריגות בנהלים, והכל במסדרונות משרד ראש הממשלה בירושלים.

כך לדוגמא התברר כי בעת היערכות הדרג המדיני לפני הגעת המשט, מידר נתניהו את עוזי ארד – ראש המטה לביטחון לאומי, שר הביטחון ברק זלזל בשר משה יעלון וארד יצא נגד יוחנן לוקר – מזכירו הצבאי של נתניהו.

כולם זלזלו בכולם. כל אחד ידע (הכי טוב) מה צריך לקרות, ובסופו של דבר, כל ההחלטות התקבלו בארבע עיניים בין נתניהו לברק – היחידים שמשתפים פעולה באופן מלא מלא.

דוגמה נוספת. כאשר יעלון הפציר בראש הממשלה ובשר הביטחון, לכנס פורום שרים מורחב לקראת המשט, ענה לו נתניהו במילים: "כן כן – צריך להכין". אולם בפועל סירב באופן עקבי להישמע להפצרות אלו, עד ימים ספורים בלבד לפני קיום המשט.

"אותי מעניינת הפעולה – האם מתבצעת פעולה מדינית או לא מתבצעת פעולה כפי שאני רוצה", אמר נתניהו. "אני לא מקיים דיונים לשם דיונים, אני ראש הממשלה ואני בסוף צריך לתכלל את זה ולקבל החלטה", עמה למבקר.

יעלון לא שתק

הגיבור המשנה של דו"ח המבקר הוא שר הביטחון, אהוד ברק, שהופקד מטעם ראש הממשלה על ניהול המבצע. בפועל הוא וריכז בידו את כל הסמכויות. ברק ניהל את המבצע בפועל ואף הוביל, במקביל לשר החוץ, אביגדור ליברמן, פעילות מדינית נרחבת. לצורך כך נפגש ושוחח עם בכירים בקהילה הבינלאומית, במטרה לעצור את המשט.

אולם לפי דו"ח המבקר, סירב ברק לקיים שיתוף פעולה בין מערכת הביטחון וצה"ל לבין גורמים אחרים, כמו המל"ל או המשרד לנושאים אסטרטגיים, ואף חסם את האפשרות שהדרג המדיני ידון בפרטי המבצע.

נתניהו דוקא ביקש לדעת מה הצבא עומד לעשות. היה זה בדיון המכריע האחרון שנערך בשביעייה, בו התקבלה ההחלטה על ההתמודדות עם המשט. "מה אתם רוצים לעשות?" שאל ראש הממשלה.

ברק מיהר להשיב: "את הצד המעשי הצבא הכין – אני לא חושב שכדאי לעבור דרך זה – של איך משתלטים על זה". ברק לא אהב גם את המשך השאלות שעסקו בנושא, ועצר את השרים מרידור, בגין ויעלון שהמשיכו לשאול על פרטי המבצע. "צה"ל הוא שמתעסק בצד המבצעי. אני מציע לעבור לעסוק בתחום ההסברה", גלגל ברק את הכדור לנושא אחר. כל אותו זמן – נתניהו שתק.

מי שלא שתק בדיונים היה השר יעלון, יריבו הוותיק של שר הביטחון. יעלון לא מהסס להתעמת מול ברק בכל ארוע. תמיד הוא מוצא הזדמנות לתקוף אותו מבחינה מבצעית, ובכך לסגור עימו חשבון פוליטי, על אי בחירתו שלו לשר הביטחון, כמועמד הליכוד.

"הכל עניין של יחסי אנוש"

יעלון – המשנה לראש הממשלה והשר לעניינים אסטרטגיים, טען בתוקף לאורך הדיון כולו, כי ברק חסם כל עיסוק מצדו במשט. יעלון האשים אותו בטרפוד כל דיון מדיני על פרטי המבצע.

ברק שהגיב לנושא בפני המבקר, הפגין זלזול בתרומתו של יעלון לתהליך. אגב כך לעג לתפקידו כשר לענינים אסטרטגים. "חלק מהמשרדים האלה נוצרו בשביל ליצור דבק קואליציוני. בסוף, המערכת פועלת באופן שהמוסד, צה"ל והאחרים הכפופים לראש הממשלה ולרמטכ"ל כפופים לשר הביטחון".

ההתיחסות הבאה היתה לעוזי ארד – ראש המד"ל דאז. מדובר בפרופסור למדעי המדינה ואחד מיועציו הוותיקים של נתניהו, שמונה לשמש בפעם השנייה כיועץ לביטחון לאומי. ארד שם לו למטרה ליישם את חוק המל"ל, שנחקק שנה קודם לכן כחלק מלקחי מלחמת לבנון השנייה. חוק המל"ל נועד להבטיח גוף מרכזי שיספק ראייה כוללת לנושאי חוץ וביטחון. ארד הוא שיזם את בדיקת המבקר בנושא. על רקע זה, התעמת נתניהו עם ארד.

בהקשר זה הוזכר גם שמו של יוחנן לוקר, מזכירו הצבאי של נתניהו, ואויבו הבלתי רשמי של ארד. הדו"ח מגלה כי המזכיר הצבאי לוקר, היה אחד האנשים החזקים בלשכה, וחלש בפועל על מרבית הדיונים בנושאי חוץ וביטחון. לוקר פעל בשליחותו של נתניהו בערוצים מדיניים לסיכול המשט הטורקי.

המתיחות בין לוקר לארד, היתה ידועה לכל והפכה לדבר שבשגרה. אולם נתניהו וברק רמזו בדו"ח כי יחסי האנוש של העומד בראש המל"ל הם שגרמו לגופים השונים לא לשתף עמו פעולה. עובדה היא שמאז הוחלף ארד על ידי היועץ הנוכחי, אלוף יעקב עמידרור, אותו אוהב נתניהו לכנות בכינוי החיבה "יקי", ומקפיד לשלבו בצורה בולטת בחזית המדינית, יש תיאום ושיתוף, והמצב השתפר בצורה ניכרת.

•

בלשכת נתניהו חזרו וציינו כי בסופו של דבר הכל נמדד במבחן התוצאה. לדבריהם, הליקויים עליהם הצביע המבקר בתהליכי קבלת ההחלטות, בנוגע לתיעוד הדיונים והמסמכים, חוקים ותקנות המסדירים את העבודה בין הגופים הביטחוניים המייעצים לו, הם עניין פרוצדורלי בלבד, ולא מהותי.

בסביבתו של ראש הממשלה הדגישו, כי גם המבקר מבהיר, שכלל לא בטוח שאם התהליך היה שונה – התוצאה הייתה אחרת. הכל איפוא עניין של מבחן התוצאה (גם הנפילה והגבס..).