כותרות TheMarker >
    ';

    דוקא בלוג

    למה דוקא - מפני שזאת מילה ישראלית למהדרין והיא הכותרת של הטור הקבוע הראשון שכתבתי.
    למה בלוג - מפני שכל עיתונאי אוהב לאהוב את החרות מעריכה.
    בלוג על תקשורת ופוליטיקה ועל האנשים והנשים שעושים אותן.
    כל הזכויות על תכני "דוקא בלוג" שמורות למחבר.
    ©

    0

    חיה ובועטת גם בעידן הרשת

    4 תגובות   יום שישי , 15/6/12, 17:39

     

     
     
     
     
     
     
    Rate This


    ''

    ברגמו. דוכן העיתונים והפודל – העיתונות המודפסת ברגע של אמת . למטה- עם עיתון פתוח ושער לבן – לא יכול בלי על הבקר

    אני יושב עם קפוצ'ינו רבע שעה מול דוכן עיתונים במרכז ברגמו. לאנשים שלוקחים עיתון והולכים איתו לאט ברחוב, שקועים ובסכנת היתקעות בעץ, יש שיער לבן. דור אחר שעדיין לא יכול להתחיל את הבקר שלו בלי המודפס.

    צעירים חולפים על פני ערימות הנייר צמודים לגלקסי או איי פאד 3 שלהם והמהירות בה מרצדות האצבעות המשגרות מסרונים על פני המסכים מסחררת, אחרת. הם דור שלישי.

    בתחנת הרכבת של ברגמו, בדוכן המגזינים והיומונים, הביאה בעלת הבית את הפודל שלה, אולי לעידוד מכירות. איך למתג מחדש את המקצוע הקרוי עיתונות, איך להעביר את המסר שבכל דרך שבה המידע מועבר – הוא חייב להיות אמין. מדויק. בדוק?

    נציגי איגודי עיתונאים מאירופה התכנסו לסוף שבוע של חשבון נפש. אני כאן בשמה של אגודת העיתונאים בירושלים. מולי על מסכי ענק מרצדות סיסמאות הכנס: "נלחמים בסערה הכלכלית". "הקרב על זכויות העיתונאים". "עיתונות היא טובת הציבור".

    ''

    הם מדברים איטלקית וגרמנית וצרפתית וקרואטית והמסר הוא אחיד: קצת שריקה לעידוד עצמי בחושך. יש סערה כלכלית בחוץ. "אל תטרח לשלם דמי השתתפות", אומר עיתונאי גרמני לעיתונאי יווני. "ממילא בסופו של חשבון אנחנו מממנים אתכם. אז אני אשלם בשבילך".

    החדשות הטובות: יש גם נכונות לפעולה כדי שלא לתת למקצוע הזה להתפוגג, להיעלם, גם בעידן הקופי פייסט. כן – הם ממתגים אותו מחדש כדי להמחיש שבלעדיו אין דמוקרטיה פעילה.

    הם אומרים אותו דבר במאה שפות. גם בטורקית. מפני שמזיני תוכן לא יורידו מסכות מפני פוליטיקאים. מפני שממחזרי מידע לא יסתכנו באבדן פירסום. ועדיין – ברור גם למתכנסים שעידן החוזה הקיבוצי שהגן במשך שנות דור על עיתונאים – הולך ונעלם.

    אין ויתור על הצורך והחובה להתאגד כדי לשרוד. ללמוד מניסיון משותף. לייצר כח בכל כלי תקשורת שמתיימר להעסיק עיתונאים. שמציג את עצמו כעיתונות. לייצר חוזים שגם אם אינם משוריינים אין הם מאפשרים פיטורין במסרון.

    ולא רק מפני שעיתונאי זכאי – כמו כל עוסק אחר – למשכורת שאינה משכורת רעב – אלא מפני שעיתונאי מפוחד הוא עיתונאי גרוע. למעשה – הוא לא עיתונאי.

    תחושת הביחד שלהם כאן מייצרת אופטימיות זהירה. לא יותר מכך. המסר המקצועי יוניוניסטי ברור- יהיה הרבה יותר  גרוע לפני שיהיה טוב. אך עיתונות מקצועית תלמד לשרוד אחרי עידן הנייר. היא חיה ובועטת ברשת.

    לאלבום צילומי כנס ברגמו 

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/6/12 05:20:

      צטט: התרנגול 2012-06-16 10:42:39

      בברגמו אל תחמיץ אץ הרובע העתיק במעלה ההר, אחת הפנינים של אירופה. אפרופו הישרדות העתין בעידן דיגיטלי, אז בקדמת התמונה רואים שורה של מגזינים על מחשבים...

      כמובן. אי אפשר להחמיץ את הצ'יטה אלטה ואת המסע ברכבל למעלה ולמטה. תענוג.  

       

        16/6/12 10:42:
      בברגמו אל תחמיץ אץ הרובע העתיק במעלה ההר, אחת הפנינים של אירופה. אפרופו הישרדות העתין בעידן דיגיטלי, אז בקדמת התמונה רואים שורה של מגזינים על מחשבים...
      גם פודל אוהב להיות בעניינים. תקשורת היא שפה. תרבות עיתונאית המחברת גשר מכל העולם ללבם של הקוראים
        15/6/12 20:35:

      מאחלת לכם ולנו שאכן הנבואה הזו תממש!
      אהבתי את הפודל מוכר העיתוניםצוחקגם אני הייתי קונה אצלוצוחק