יש רגעים שנפתחים כמו סנה בוער

צופנים דם ואש ומכות חשמל

עד שהנשמה נעתקת

והמחשבה צונחת מעולפת לרגלי היצר המשתולל,

כך לפחות מספרים לי

בעלי ניסיון מפוחמים.

אני ממשיכה לשבת בתוך צנצנת השקט שלי

שותה תה עם לימון

ומחמיצה אט אט

כמו מלפפון כבוש.

כל הזכויות שמורות לאריאן סולאל