כותרות TheMarker >
    ';

    קו התפר

    ארכיון

    נזכור?

    15 תגובות   יום שבת, 16/6/12, 07:09

    מפעם לפעם, ובעיקר בימי החום הקשים של אמצע יוני, ורגע לפני שאנחנו צוללים לבריכה המהבילה של יולי ואוגוסט, אתה מגלה שהדבר הקשה ביותר הוא -  לזכור. להכניס תמונות, מראות, מחשבות, לתוך תיבת הזיכרון, ולהוציא ממנה את הדברים בזמן הנכון כדי ללמוד מן העבר, להפיק לקחים, להיות זהיר. כדי שלא לחזור על טעויות העבר.

    אבל מה עושים עם הזיכרון הזה לעזאזל? כמו ששיקה אופיר אמר פעם: הזיכרון דווקא בסדר הבעיה היא עם כל מה שאני שוכח.


    וזה לא שאנחנו לא משתדלים: דווקא כן. אלא שבקצה החום, בכל ערב, יש שני משחקי כדורגל נפלאים, ולפנות בוקר יש כדורסל, ואם ראיתם פעם את הכבישים ותחנות הרכבת בשעה שבע בבוקר הרי שאתם יודעים שבשעות האלה האחרונים כבר מגיעים לעבודה. זה רק הפריירים והטיפשים שיושבים בפקק בשמונה וחצי. לוח הזמנים שלנו סגור עד אחרי החגים או עד אחרי קבלת מכתב הפיטורים. לא נותרה לנו דקה לזכור. מצטערים.

    ''

    קברם של עליזה ומנחם בגין, הר הזיתים, בוקר, שבוע שעבר. 

     

    לא זוכרים: לא פעם ולא מפעם לפעם. כי איך נזכור את מלחמת לבנון השנייה אנחנו, שעוד לא סגרנו את חשבון הזיכרון עם הראשונה? כן – יש שמועה שההורים השכולים של אז עוד זוכרים אבל הם הולכים ומתמעטים, זוכרים החברים, קומץ משוגעים. אבל בטקס השנתי לרגל התאריך הגדול שנערך בעיתונות בשבוע שעבר, התברר שאנשים לא סתם לא זוכרים: הם לא יודעים על המהלכים הבסיסיים ששינו את חייהם, שהרסו אותם, לא היה להם מושג על הכחש והרמייה שבהם נקט שר הביטחון של אז מול הציבור ומול ראש ממשלתו. הם לא זוכרים אם גם אז היה מבקר מדינה, ואם היה - מה הוא עשה? מי חקר? מי ידע? האם גם אז התקשורת העוינת החביאה את הנתונים, או שהיא פרסמה אותם משום שאחרי הכל, התקשורת תמיד עוינת. האם גם אז הקימו עוד ועוד ועדות כדי שיתקנו את מסקנות הוועדות הקודמות, בנו מטבחון וקבינט מצומצם וחמישייה, ושבעיה, ושמינייה ותשיעייה, כדי שינווטו אותנו בחשיכה? אל תעירו ואל תעוררו, עוד יום חלף, מי זוכר מה היה אתמול ומה זה בכלל חשוב.


    ולכן, בשבוע שבו כל כך הרבה קרה - ממסקנות המבקר ודרך קבלת ההחלטות, המלחמה על הגבולות הפרוצים ורצח העם במדינה השכנה, אף אחד לא זוכר משהו מהבליל הזה. משום כך אני מרשה לעצמי להדגיש בשחור רק אירוע אחד, אירוע שמתחבר בקו אחד לעשרות אחרים כמותו, והוא מוליך לאיזה קצה שבגללו אף אחד לא רוצה לזכור: לפני שבוע בלבד, מי זוכר, פשטה כנופיית פושעים על הישוב "נווה שלום" השחיתה בו את הרכוש וריססה כתובות נאצה באותיות קידוש לבנה שהטילו את האשמה על החלטת הממשלה לפנות את השכונה הבלתי חוקית בבית אל, על כתפי שוחרי השלום ואוהבי האדם מן הישוב הזה. מה היה חטאם? איש אינו יודע, איש אינו זוכר. זאת הייתה עוד פעולה סתמית ומרושעת הנקראת גם "תג מחיר" שבה יש תמיד רק צד אחד שמשלם, וצד אחר שגובה את המחיר. וכמו תמיד – בתווך אין ממשלה ואין חוק, איש הישר בעיניו יעשה, אבל מה זה חשוב, איש ממילא אינו זוכר. הכלבים אפילו לא נובחים, והשיירה ממשיכה לקרטע בדרך. 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        18/6/12 11:36:

      בטח שנזכור, חייבים לזכור את המלחמה האחת והיחידה ב-64 שנות.

      נגמד את כל השאר לעומת מלחמת הליכוד.

      מלחמת הליכוד - עם אריק-מפאי, ורפול מפאי, וגנרלים-מפאי, והפקוד הבכיר- מפאי.

      אפילו הטייסים שהפציצו ובכו מעל ביירות היו מפאי.

      כי גנרלים לא צומחים בין יום או בין לילה, גם לא בארבע שנים.

      בהחלט נזכור מי יכול לערבב ממשלה הכי ציבילית שהיתה כאן )בנכוי מרדכי צפורי).

       

      נזכור גם מי תמך בזמן ההתנתקות באיש שהוכתר "רוצח" בכל תחנת אגד וטרמפיאדה.

      ומי איתרג.


      תג מחיר זה שטויות לעומת מה שקורה כאן מסביב. ככתוב: "סתמית ומרושעת". 

       "אין ממשלה ואין חוק" - תבדוק מה החלק שלך בכל זה.

        17/6/12 19:49:

      הזכרון הקולקטיבי הוא גם מאד סלקטיבי, והוא גם מאד נוח. כי אנחנו זוכרים את מה שמזכירים לנו לזכור. וחוץ ממצדה, השואה ומלחמת ששת הימים, ממילא המזכירים לא רוצים שנזכור כלום. אז הכי טוב להשאר במזגן ביום קיץ חם ומהביל.

       

        17/6/12 16:04:
      זה הזמן להזכיר לגולשים לנצל את מחסן זכרונותיהם לשימור זיכרונות אישיים, זו הדרך להתפתח. זיכרונות לאומיים הם פיתוי שלא נועדו לפתח אף אדם. תרשו לעצמכם לזכור את מה שמתחשק לכם בלי לקבל הצעות מאנשים זרים.
        17/6/12 14:55:
      http://cafe.themarker.com/post/2651625/?last_method=create
        17/6/12 12:11:

      נבוךזיכרון קצר מאד גם בעוד דברים. משפחת פוגל ועוד הרבה זכרונות . חלקם אפילו לא יזכרו מי היה מנחם בגין

      תודה. דווקא לא שכחתי. אבל בחום המתהווה קל לשקוע בייאוש. משהי ליד קניון נתנה לי מנשר אודות תנועה חדשה לשויון חברתי וערבות הדדית - האם יצליחו לעורר איכפתיות? הלואי.
        17/6/12 07:29:
      שרון עוד מת?
        17/6/12 01:23:

      אחד שקע בדיכאון והשני בתרדמת

      40 ק"מ הבטיח לדיכאוני והובילו בכחש...ואנחנו שקענו בבוץ הלבנוני

      הדיכאוני נכון כרת הסכם שלום היסטורי עם מצרים אמה מה לא השכיל

      להתנות את ההסכם בהחזרת עזה למה מי רוצה עזה בכלל

      השני ששקע בתרדמת ביצע התנתקות  וגירוש תושבים מגוש קטיף

      אמה מה לא השכיל לערוך לפני כן הסכם עם שליטי עזה....

      ואנחנו לא קיבלנו שקט שלוה ובטחון בתמורה אלא גראדים וקאסאמים

      וכך כרוכים חיי הדיכאוני ז"ל  וחיי האיש בתרדמת זה עם זה וזה בזה......

       

      פעולות נפשעות ומפחידות של "תג מחיר"אל לנו להכיל על כל המתיישבים

      ביו"ש להזכירכם תנועת העבודה שלחה אותם להתיישב....

      עוד טעות היסטורית של הנהגה שלא השכילה לאחר מלחמה קיומית

      "ששת הימים" מישהו זוכר? משהו בתחילת יוני 1967

      לשוב לגבולות הקו הירוק כשהניצחון הוא שלנו ולירדנים תשוב העדנה

      והכבוד ולנו השקט אולי...אבל בטוח לא הבוץ שאנו שקועים בו עד צואר

      ואין דרך חזרה שאף אחד לא ישלה את עצמו. גם אם יהייה פעם הסכם

      עם הפלשתינאים...הרי ברור שגושי ההתיישבות הגדולים ישארו !

      אז על טעות היסטורית דיברנו? כן דיברנו ולא רק זאת

      מלחמת ששת הימים היוותה גם נקודת-מפנה בה הפכנו אט אט

      שיכורי כוח וניצחון מחברה סולידרית צנועה...לחברה דורסנית

      בה כל דאלים גבר וכל טייקוניסט חמסן.

       

      אבל אל דאגה משיח בן לפיד יגיע גם יגיע כי עם-סגולה עם זיכרון

      קצר אנחנו לא לומדים מטעויות העבר לכן מה שמגיע לנו מגיע

      ולבינתיים יש כדורגל נפלא ואתה יערי כתיבתך מלאת זעם

      מה שמעיד על עלומים לא בהכרח ביולוגיים

      ''


       

       

       

        16/6/12 22:40:
      אליעזר, שבוע טוב ! תשובתי לסימן השאלה בכותרת היא ! כן, יש לזכור ! לזכור ולפעול. הפשע ב'נוה שלום', ובעיקר ב'יד ושם'וגם האסון שהמדינה בשם כולנו גורמת בגירוש אחים מבתיהם, חייבים לאתגר לא רק את המשטרה, לא רק את מערכת החינוך, גם הלא פורמלית, את התקשורת,את האמנות וכו' את כולנו. נזכור גם להוסיף אהבה, אמון הדדי, סולדריות, תקוה וכדו'. נזכור גם לסלוח יותר (כו) וְנִסְלַח לְכָל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְלַגֵּר הַגָּר בְּתוֹכָם כִּי לְכָל הָעָם בִּשְׁגָגָה: (במדבר פרק טו) זכיתי ללמוד מידידי פרופ' יונה רוזנפלד וצוות במכון ברוקדייל את האפקטיביות של "למידה מהצלחות". מתי נזכה שמבקר המדינה ידווח בשיטה זו ?
        16/6/12 17:32:
      יש הבדל בין לא זוכרים ל...מיואשים. והחום שבחוץ הוא בכלל לא תירוץ.
        16/6/12 13:20:
      סדום זה ממש פה קרוב במרחק נגיעה וזה לא ישתנה גם אם נעצום חזק את העיניים.
        16/6/12 11:20:
      אליעזר שלום ותודה על הפניית התאורה אל עוד נקודה חשוכה, אחת מני רבות, במערכת המורכבת של המציאות הישראלית. האם אין לך שופר מרכזי יותר, בולט ורב השפעה לפרסום מאמר שכזה? עם כל הכבוד ל"דה-מרקר", מתבצע כאן תהליך של: Preaching to the converted קטע שכזה צריך להגיע לתפוצה הרבה יותר נרחבת. להתראות אילן
        16/6/12 08:04:

      יפה כתבת על הזיכרון הלאומי.

       עד כמה קשה לזכור את הרצף הכרונולוגי של אירועי השנה האחרונה שבעיני הייתה כאוטית במיוחד,  בעיקר בגלל פער ההולך ונפער בין ההנהגה לעם.  משיב האיש הזחוח ההוא בקול מהדהד ממרומי שבתו , "מדינת ישראל היא אי של יציבות!"

      פרופיל

      אליעזר יערי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין