שלשלאות של מחשבות

שרשראות של רגשות

אזיקים של מבטים

אזיקונים של מילים

מחסום פה כמו לכלבים

ביבים, עם שתן וצואה

דרכים, ללא מוצא

עשייה, תמיד אותה תוצאה.

שביל עם התחלה של סוף

נטול נוף.

עור, מלא כוויות, צורבות.

איברים פנימיים, רקובים.

לב, ללא חדרים. שחור משחור.

דם על קצה העפעפיים

נוטף, זולג, באיטיות- לכיוון הירכיים.

עצמות הבטן בולטות, עד לשם דמעות הדם מגיעות.

38 קילוגרמים, לא מכילים, ריקים.

פתאום שקט, שלווה. עיניים סגורות

רק אז, הלחיים מתרחבות.

רגע לאחר מכן, עיניים נפתחות.

עוד יום של חיוכים מזויפים כבור כל הבריות