הטעימה הראשונה / יוכי פ. רֵיחַ הַתַּפּוּזִים נָטַף מִן הַפַּרְדֵּס, רָטֹב רַעֲנָן וְנָקִי כְּמוֹ סַבּוֹן שֶׁטָּבַע בְּמַיִם רַכִּים, שָׁקַט וְהִקְצִיף אֶת הַחוּשִׁים. פִּי נִמְלָא רֹק בְּטַעַם קְלִפַּת תַּפּוּז, מָרִיר חָמוּץ וְהַלָּשׁוֹן עָרְגָה אֶל הַמָּתוֹק. אִוְשַׁת הֶעָלִים רָחֲשָׁה בָּאֲפֵלָה - גַּם הַחִכּוּךְ בִּסְוֵדֶר הַקַּשְׁמִיר – רַכָּה, רַכָּה, רַכָּה. שְׁמִיעָתִי הִתְחַדְּדָה וּבְלִי מֵשִׁים יָרְדָה דָּרוֹמָה נִצְמַדְנוּ זֶה לַזּוֹ עֲטוּפִים בָּאֲפֵלָה לְשׁוֹנוֹ גָּמְעָה אוֹתִי וַאֲנִי שָׁקַעְתִּי בָּאַנְגּוֹרָה אוֹהֶבֶת, אֲהוּבָה.
עַד הַיּוֹם מֵצִיף בִּי רֵיחַ פַּרְדֵּסִים אֶת לַחוּתָהּ שֶׁל הַנְּשִׁיקָה הָרִאשׁוֹנָה, אֲבָל אֵלֶּה נֶעֱלָמִים וְאֵין פַּרְדֵּסִים בְּגּוֹרְדֵי שְׁחָקִים.
© יוכי פ. |