Flower Power
אני וגם לעיתים מלחמתי בדימויים ובקלישאות.
מדי פעם אכתוב ביקורות בגוֹנזוֹאִית ואעלה ציטוטים נבחרים למען הקוּלטוּרה.
פוסטים אחרונים
- גמילה מכדורים נגד דיכאון 2 17/10/18
- לכתוב 19/10/17
- עניינים של היום יום וקצת פילוסופיה 26/9/17
- ליל האירוע 18/9/17
- גמילה מכדורים נגד דיכאון 13/6/17
- על ההזדקנות 27/2/17
פוסטים פופולאריים
-
על ההזדקנות
27/2/17 | 726909 צפיות
-
גמילה מכדורים נגד דיכאון
13/6/17 | 4341 צפיות
-
מתי נעשיתי אישה?
4/8/15 | 1956 צפיות
-
וְאֶחְדַּל
8/2/14 | 1119 צפיות
-
2 מראות בוקר
24/9/13 | 1327 צפיות
-
מאמי
30/5/11 | 1329 צפיות
כפר גלובלי קטן ומנוון
חרף ההבדלים התרבותיים בין חלקיה השונים של האנושות, בכל מקום אנו מוצאים את אותה תודעה אנושית, את אותו מנעד של יכולותיה. זו ודאי אחת ממסקנותיו הרבות של המחקר האנתרופולוגי. אני סבור שכך מקובל היום על הכל. איני סבור שתרבויות ניסו באורח שיטתי וסדוּר להבדיל עצמן זו מזו. העובדה היא שבמשך אלפי שנים מעטים היו בני אדם על פני האדמה. הם חיו בקבוצות קטנות מאד, במבודד, והיה זה אך טבעי שקבוצות אלו יפתחו מאפיינים ייחודיים ויהפכו לשונות זו מזו. לא היתה זו מטרתן המוצהרת. היתה זו תוצאה פשוטה של התנאים ששררו במשך זמן רב מאד. אנא אל תטעו: ההבדלים הללו אינם דבר-מה מזיק, שיש לגבור עליו ולבטלו. למעשה הם מפרים מאד. רק בשל ההבדלים הללו נתאפשרה בכלל קידמה בעבר. מה שמאיים עלינו היום הוא מה שניתן לכנות תקשורת-יתר, כלומר הנטייה של מי שצוי בנקודה מסויימת בעולם לדעת במדויק מה מתרחש בכל שאר חלקי העולם. והנה, כדי שתרבות כלשהי תהא באמת היא עצמה, כדי שתייצר דבר-מה, על חבריה להיות משוכנעים במקוריותם, ואף במידה מסויימת, בעליונותם, על האחרים. רק בתנא תת-תקשורת יכולה בכלל תרבות ליצור דבר-מה [חדש]. היום מאיימת עלינו האפשרות שנהפוך לצרכנים בלבד המסוגלים לצרוך כל דבר ודבר, מכל תרבות ומכל מקום בעולם, אך במחיר אובדנה הגמור של מקוריותנו.
מתוך "מיתוס ומשמעות", הרצאה על חשיבה "פראית" וחשיבה "מתורבתת" קלוד לוי שטראוס, הוצאת בבל, 2010 תרגום: נמרוד בר-עם. מתוך הרצאות ששודרו ב-1977 ב-CBC. |
תגובות (5)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
באירופה אכן השתדלו לשמור על בשפה, נפגשתי עם פרופסורים גרמניים שלא ידעו מילה באנגלית. אצלנו זאת הפקרות העברית עברה אמריקניזציה מתוך רשלנות ולא מתוך אידיאולוגיה גלובלית. אנחנו מדינת הגירה והכל מותר.
זה לא מדוייק כל-כך. השפה האנגלית השתלטה דרך הקולנוע והטלויזיה לפני מהפכת האינטרנט.
שמתי לב שבטלויזיה הצרפתית והגרמנית (גם ההונגרית) משתמשים בדיבוב. שאלתי את עצמי למה? הרי יותר זול ופשוט לצרף כתוביות, לא כן?
כנראה שהם מעוניינים לשמור על התודעה של בני עמם. השפה הזרה נכנסת לתודעה ומשנה את ערכי האדם.
אם תפתח כל עיתון שלידך ברגע זה תראה שהשפה היא עברית, אבל התחביר הוא אמריקאי. מן עברית-תרגומית שאין לה שום קשר למקורותינו.
אני יודעת ששפה היא כמו ספוג והיא סופחת אליה ביטויים ומטבעות לשון אבל תהליך האמריקניזציה שעוברת השפה העברית בשנים האחרונות מוגזם. כמו כן - למרות שעיריית תל-אביב כונסת שלטים באנגלית העיר מוצפת.
כשהאינטרנט התחיל להיות נחלת כולם, נוצר הלם תרבותי, אנשים התחילו לכתוב ולחשוב באנגלית. עם הזמן פותחו כלים לכל שדפה ואנשים חזרו למקורותיהם.
1977 לא 1997...
מבחינה אומנותית? אשמח לפירוט :-)