0

כפר גלובלי קטן ומנוון

5 תגובות   יום ראשון, 17/6/12, 21:39

חרף ההבדלים התרבותיים בין חלקיה השונים של האנושות, בכל מקום אנו מוצאים את אותה תודעה אנושית, את אותו מנעד של יכולותיה. זו ודאי אחת ממסקנותיו הרבות של המחקר האנתרופולוגי. אני סבור שכך מקובל היום על הכל.

איני סבור שתרבויות ניסו באורח שיטתי וסדוּר להבדיל עצמן זו מזו. העובדה היא שבמשך אלפי שנים מעטים היו בני אדם על פני האדמה. הם חיו בקבוצות קטנות מאד, במבודד, והיה זה אך טבעי שקבוצות אלו יפתחו מאפיינים ייחודיים ויהפכו לשונות זו מזו. לא היתה זו מטרתן המוצהרת. היתה זו תוצאה פשוטה של התנאים ששררו במשך זמן רב מאד.

אנא אל תטעו: ההבדלים הללו אינם דבר-מה מזיק, שיש לגבור עליו ולבטלו. למעשה הם מפרים מאד. רק בשל ההבדלים הללו נתאפשרה בכלל קידמה בעבר. מה שמאיים עלינו היום הוא מה שניתן לכנות תקשורת-יתר, כלומר הנטייה של מי שצוי בנקודה מסויימת בעולם לדעת במדויק מה מתרחש בכל שאר חלקי העולם. והנה, כדי שתרבות כלשהי תהא באמת היא עצמה, כדי שתייצר דבר-מה, על חבריה להיות משוכנעים במקוריותם, ואף במידה מסויימת, בעליונותם, על האחרים. רק בתנא תת-תקשורת יכולה בכלל תרבות ליצור דבר-מה [חדש]. היום מאיימת עלינו האפשרות שנהפוך לצרכנים בלבד המסוגלים לצרוך כל דבר ודבר, מכל תרבות ומכל מקום בעולם, אך במחיר אובדנה הגמור של מקוריותנו.

 

מתוך "מיתוס ומשמעות", הרצאה על חשיבה "פראית" וחשיבה "מתורבתת" קלוד לוי שטראוס, הוצאת בבל, 2010 תרגום: נמרוד בר-עם. מתוך הרצאות ששודרו ב-1977 ב-CBC.

דרג את התוכן: