ליד הבית שבו אני גר,

ישנו שלט מלוכלך.

נשים מדלגות על הכיתוב המעורפל,

מתעלמות מאזהרות ומהמפח.

ומה אכפת להן בכלל,

כאשר על אם הדרך, בעוד בילוי של שבת,

מתנדנד לו עמוד מסקרן לרגע,

ומבטיח עוד עונג מפוקפק?

החיים הם שורה של עינוגים מפוקפקים,

ממילא המיטה הקטנה מדי, כמו גם המרפסת,

מחדירות פקפוק רב בתכנית העל שלך.

והזמן קצוב לאחר השבת,

למעט מפח נפש מבורך, או אפילו

דמעה שתוכיח לעולם, כי לא ריק לגמרי

הייתי, עוד עונג ארעי ומפוקפק.