וזה קרה לי, כשהיתי כרגיל, משם באים המון סיפורי, היתי במשטרה ונסעתי אתה באוטובוס.   עם מיני כלבת הגישוש המשטרתית.  לא לבשתי מדים כי בבילוש  אתה לובש אזרחי,   והאוטובוס, נוסע,   והצעיר עולה בתחנה. וכאן, לא תאמינו אבל הבחור כמו אחד האדם,  גם הוא משלם  ככלם ,לנהג, ומתישב   ליד הנהג בשורה הראשונה. מיני כאילו חשה במשהו, הכלבה קצת לא נינוחה, נוהמת   ושיערה סומר. ניסיתי להרגיע את הגברת" , שהרי אין שום סיבה שבעולם, לחשוף ניבים חדות כך סתם באמצע הנסיעה במקום להינות  מהנוף המדהים שחלף עבר ביעף מבעד לחלון האוטובוס.   והצעיר,  לפתע פתאום,  בשיא המהירות, מהיר כברק, שלף אותו מכיס מעילו. את הכובע   גרב שכיסה את כל פניו. עכשיו הוא הושיט יש מאין , את האקדח .  ידו מושטת קדימה,  לעבר הנוסע   הראשון שמעבר   למושב הנהג והנוסע המבוהל  חיור כסיד ודומה כי עוד רגע יקבל התקיף לב בו במקום, הנוסע הושיט לשודד, ישר לתוך ידיו סכום כסף שהצליח לשלות בידיו הרועדות מכיסי מכנסיו. הכלבה מתחה שריריה. נביחה   נהמה  פרצה מגרונה שיניה נחשפו  מבעיתות לממראה, וכל גופה נמתח לזינוק המיוחל  לתפוס את הנבל שהצליח לסחוט מהנוסעים  מחלקם לפחות צוחות פחד ואימה.ואז פנה הבחור לנוסעת הבאה, אשה מבוגרת שניעורה משנתה למישמע המהומה.  רבותי וגבירותי. דבר מדהים שכזה , לא אירע לי  מעולם, וכנראה גם לא יקרה לי בעתיד. שיפשפתי את עיני לא מאמין , מביט במחזה המופלא, אשה שאין שניה לה. זו למשמע צעקת השודד כי תתן לו את הכסף לפתע פתאום ,כמו קפא השודד על עומדו. כל הנוסעים, גם אלה שרצו לקום ולברוח מהאוטובוס, גם הם המילים נעלמו מגרונם, כשהביטו במחזה בעינים קפואות מתימהון.   האשה נתנה קולה בזעם עצור, נוהמת  לעברו של הבחור":  השתגעת? תן לי מיד את האקדח חולה רוח שכמותך. כך זעקה  כעסה ולא תאמינו אבל,, הבחור מסר לה כילד נזוף ,את האקדח.  "טיפש" זעמה, "  אתה מאים על אמא שלך, ועל אנשים אחרים. "?רבותי,  התדהמה פינתה מקומה לצחוק אדיר  לכל   הענין,   לנסיון השוד שניכשל בזכות האמא הזועמת, השואגת כלביאה  כלפי בנה הסורר,  וברור כי סיומו של דבר, פנינו לתחנת משטרה,  והרי לכם עוד סיפור מבית היוצר שלי  שגרם לי לבתוב  מספר    ספרי ילדים, , ועוד לא  אמשיך  ואפליג עכשיו במחמאות שלא יאבד טעם הסיפור. ותודה לקוראי, יום טוב ועוד איך לכלכם..