שיר שכתבתי למורה של הבת הגדולה שלי. אדם שליווה אותה בשמונה השנים האחרונות - מכיתה א' עד ח' וראה את האור שלה גם ברגעים הכי קשים והכי נמוכים. את השיר נבצע לכבודו - כל ההורים - במסיבת הסיום של הכיתה.
מוקדש לו באהבה ובכבוד.
כחומר ביד היוצר
אדם עומד בלב השדה אדמה בתולית מאופק עד אופק הוא מביט בידו המלאה עתידים וחלום מתרקם ונולד בו
ידיו חכמות וליבו אחד הוא טומן, מכסה וחוזר כחומר ביד היוצר כחומר ביד היוצר.
אדם עומד בלב השדה נבטים עדינים מאופק עד אופק הוא מביט בענן השחור מעליו ותפילה הוא נושא אל החושך
תפילתו עולה והשער נפתח אלוהים בכבודו אז אומר: כחומר ביד היוצר כחומר ביד היוצר.
אדם עומד בלב השדה שיבולים זהובות מאופק עד אופק הוא אוסף בידיו עומרים, עומרים אינספור חלומות אל הבוקר
ידיו חכמות וליבו אחד הוא אוסף, מברך ובורר כחומר ביד היוצר כחומר ביד היוצר. |