כמו שמיכת חורף כבדה  נשכב עלי השרב בלילה  ונשימתי נחרבה.טיפת לחות יתומה עוד ריחפה באפלולית  החדר  ומיד נטרפה בלהט   .מגע  בין גופי היה לכן לא רק בלתי נסבל אלא גם סתר

את  עצם ההישרדות .המיטה הייתה הזירה הלא נכונה לשינה טובה.

 ואת כהרגלך ישנת בלי בעיות.המבע הטרוד שלך ביום, עם הגבינים הקפוצים נעלם ופסקה גם דחיפת האצבעות  לשיער, לפנים ולאחור,הלוך וחזור -הכול קפא חד וחלק ונקבר בסדין הלבן.שום נחירה  לא  קטעה את  מנגינת השקט .הפנים נחים בפרופיל על כר שטוח.העיניים -שביום הם כיפת שמיים על אדמה חומה, רחוצה ,מעלת אד ,בגשם ובאור- הצטמצמו ונטרקו מאחורי תריס.חושך.המתח רפה,הסערה שכחה.את שוכבת  על הבטן.רגל  אחת  כפופת ברך נשלחת באלכסון  קדימה  מול מתנכל לגוף העיקרי. הירך  מתקמרת   כתנור  פיתות לוהט .הרגל האחרת מובטלת.אצבעותיה  היודעות להתפרס כמניפה צמצמו רווחים ונצמדו. מהכתף לגב ומטה עיקול חד בכביש מהיר.והכביש חלק  ומסוכן, צריך לנוע לאט שלא לעצבן.אפשר להיות אנוכי גם בשינה. להיות מופרע ביום ושמרן בלילה  די נדיר.עדיף ההיפך.ומה כן שגרתי אצלה?זהירות מופלגת עטופה בדחף חסר אחריות לאבד את הכול.לא לשים פס ומצד אחר להתחנן שהעולם  יאהב אותה בזכות אי יציאת דופן.היא רצתה להיכתב בגופן מקובל ובלתי שמיש- בה בעת.כשהייתה פתוחה הייתה שקופה וכשנסגרה הייתה קיפוד שחור .היא לא יכלה לקבל לא.זה היה בלתי אפשרי מבחינתה.מעולם לא נכנעה אלא אם כן חלפו 15 סיבובים והגוף שחטף עשרות מכות אגרוף נפל רצוץ ודומם על הקרשים וגם כשהאורות בכו וכבו וכולם הלכו הביתה היא הייתה מנסה עוד פעם אחת להרים את הראש  .החום הזה שהיה קללה הפך לברכה.לא יכולתי לישון אך קבלתי רשות  להיות בכלוב ולהביט מתוכו בנמר בלי להבלע .היא משדרת לעיתים  רחוקות אות תבוני של חוצן ,הבהוב בין כוכבי שרק אסטרונום סבלני יבחין בו. זה שווה פרס נובל,יגיד,ואני  אומר -זה רק וירוס ענק,לא ידוע , שאין להדבירו שהוא אנומאלי  כי אין בו מרצף גנטי הגיוני  .אותו לילה היא הייתה בוערת בפנים וצוננת כקרח בחוץ.הקשר המילולי נפתח דקות ארוכות אחרי היקיצה הרשמית,ההשתהות וההתבוננות,אגב ישיבה מופתעת ביום החדש שצץ פתאום כמו הצלצול של שעון מעורר.היא מנסה לצאת מפקעת קורי השינה ולהיוולד כאותה אחת מאמש.היא מפרידה בין חוטי המחשבה הנתפשים לבין אלה הפרומים של  אתמול חלומי.ואז התנערות ככלב רטוב .המנגינה השקטה נהפכת לשיר לכת.מעכשו התנועה חזקה,ישרה ובטוחה.לא לפני הבקר טוב הבנאלי, אך הכרחי לה כחצוצרה של חיילים לפני ההתקפה לחיים ומוות ביום הזה החדש שמי יודע איזו הפתעה צופן הוא ברגילותו.