אתמול בערב היינו קרובות מאיי פעם איי פעם היה שם איתנו קרוב קרוב כשניפרדנו לשלום קרבה אלי וביקשה לחבקני, חיבקנו, התחבקנו וכך נשארנו בדממה, מחובקות לב אל לב כל כך קרוב, זרועותינו תפסו שלבה לא נפרדנו היא אמרה- איזה כיף כמה אני זקוקה לסתם חיבוק כזה, למגע הזה. ואני- שלווה. מתרגשת כל כך. ואני נושקת לצווארה, כמה אוהבת אותה. אבל נשיקה ידידותית כזאת, כמו חברה טובה. והיא ואני והיא ואני. והחום מתפשט, ואני כל כך אוהבת. והשפתיים קרובות, אולי יום אחד גם שפתיים לשפתיים יתקרבו. זאת תהיה הנשיקה הכי רכה שהכרתי. כנראה שאני מאוהבת. באדם הלא נכון אבל מאוהבת. ואיזה כיף לי כרגע, שאני מאוהבת, ויש לי למה לצפות. נכון ? נכון.
|