0

מכתב געגועים

19 תגובות   יום שלישי, 19/6/12, 20:22

''

 

הי

 

מזמן לא נפגשנו....

זוכרת עדיין את פגישותינו המאוחרות?

לילות שלמים שבהם הייתי כולי בך... מוציאה ומוציאה, מוקסמת מעצמי, וממך.

מה קרה שנעלמנו זו לזו, איך מקרבה גדולה כפי שהייתה, התרחש ניתוק?

 

כשאני חושבת על כך עכשיו, הרגשתי מרומה, כן.

אפילו נבגדת.

כל כך הרבה נתתי, התלהבתי, קיוויתי...

חשבתי שביחד, אני ואת,  נצליח.

 

האמנתי בעצמי, וככל שחלף הזמן, ואת חזקת אותי, רק האמנתי יותר.

הייתי בעננים, זה נכון. אולי כיוונתי גבוה מידי. זה קורה לי...

איתך הייתי מסוחררת, ספקת לי את הריגוש, את הסערה והטעם.

גם כשהחיים עצמם אכזבו, יום אחרי יום, אותה אפרוריות...

רק את חיכית לי בלילות, מוכנה למזימות שתכננתי במהלך הזמן שחלף.

 

מוזר, כי דווקא כשהקשר שלנו הגיע לשיאו וחשבתי שהנה,

עומד להיפתח לנו מעגל חדש ומשותף, הרגשתי נפילה.

קצה החוט הלך ונעלם ממני, הלך והתפוגג, ואני עדיין מנסה למשש ולתפוס אותו

ולהחזירך אליי.

רציתי שנצא לאור, זה לא קרה.

אם כי, מי יודע...

 

היום אני כאן כדי להתפייס איתך, התגעגעתי.

רוצה את נוכחותך שוב בחיי.

נכון, הזמנים השתנו, ללא ספק. את כבר לא לבד.

חיי שלי התמלאו בטעמים והתרגשויות אחרות וגם בשקט, שהיה שמור רק לנו.

אל תדאגי, יש מקום גם לך. נמצא זמן..

 

אני ניגשת בצעדים איטיים, לא הייתי, נצטרך להשלים פערים.

גם סבלנות, הרבה סבלנות.

צריכה את עזרתך עכשיו, בואי נשלים בבקשה.

אבוא הערב.

אני

דרג את התוכן: