אני בוחרת להתחיל את פרק 10 במשפט אפריקאי שציון שם " כשקורי העכביש מתלכדים בכוחם לכלוא אריה"

האם המשפט הזה מזכיר לכם משו? האם הוא מעורר בכם תחושת הבנה או ניסיון לגבור?. המשפט הזה לפחות עבורי טומן בחובו הרבה מאוד חוכמה הנוגעת לחברה ובפרט ליחיד. אני לא מרבה לדבר פה על החברה, כי כדי שיהיה שינוי בחברה אנחנו צריכים להתחיל בשינוי בעצמנו וכל עוד אנחנו לא מתוקנים אז גם החברה לא תהיה מתוקנת. לאדם הרבה יכולות ואפשרויות. בכל אחד טמון כישרון או אפילו כמה שעוד לא מנוצל ועוד לא יצא החוצה. הכל יצא החוצה אך ורק אם נדע ללמד את עצמנו משמעת עצמית. גם אם אני לא רוצה לעשות משהו ואני יודע שאני צריך, אין דבר כזה לא! אני קם, הולך ועושה. אני מרגיל את עצמי לעשות גם דברים שאני לא אוהב אך מוכרח, גם דברים שנראים לי שהם סובלים דיחוי. אז אתם בטח שואלים את עצמכם כיצד משמעת עצמית מתקשרת לקורי עכביש?. אז בואו אני אענה לכם.

קורי עכביש הם דקים אם אני מעבירה שם יד אני יכול בקלות להרוס את בית העכביש, אבל ברגע שיש המון קורי עכביש ביחד, מאות ואפילו אלפים זה כבר לא כל כך פשוט להרוס את זה ובכוחה אפילו לטמון שם אריה. עדין לא הבנתם את המשל? אני אסביר לכם בשפה שלנו. אם אנחנו רוצים להגיע לשליטה מלאה על החיים שלנו אנחנו חייבים לפתח שליטה עצמית. כדי לפתח שליטה עצמית אנחנו צריכים להתחיל במעשים קטנים והרבה, כל המעשים הקטנים האלה מתלכדים ביחד, לעוד מעשה של שליטה עצמית ועוד אחד ועוד אחד, עד שמהכל ביחד יבנית השליטה העצמית. השליטה העצמית הזו היא כל הקורי עכביש ביחד, והכליאה של האריה משולה לכך שהחיצון לא ישפיע על הפנימי שבנו, אלא ההפך, הפנימי שבנו אנחנו התודעה שלנו נשפיע על החיצון. אנחנו נכלא את החיצון ולא להיפך, אנחנו נשלוט בחיצון ולא להיפך, לא מזג האוויר הוא שישפיע עלי, אלא אני זה שישפיע על מזג האויר, לא הצעקות של המפקד או המנהל ישפיעו עלי, אלא אני ישפיע על הצעקות של המפקד או המנהל. נו ועכשיו יותר ברור? תתחילו לפתח שליטה עצמית, אדם עם שליטה עצמית הוא אדם חזק, אמיץ, יודע לעמוד על שלו ובעל ביטחון עצמי. אין מחר, אין מחרתיים יש עכשיו בדקה הזו, בשנייה הזו.