אבא'לה

שלושים יום בלעדיך וזה עדיין לא נתפס שאתה איננו. 

שלושים יום אנשים באים

לנחם,

לשמוע,

להיות.

אנחנו מרגיעים אותם והם אותנו. 

כל המילים החכמות,

כל המילים המבינות,

כל המילים המרגישות, 

אינן יכולות למלא את החלל שנוצר בבית בלכתך. 

שלושים יום בלעדיך ועדיין לא נתפס שאתה איננו. 

כל המחשבות עליך,

כל הזכרונות שעולים,

צפים ומציפים,

כל הרגשות שמרגישים

לא ממלאים את החלל שנוצר בלב בלכתך. 

שלושים יום בלעדיך ועדיין לא נתפס שעכשיו במקום כוס יש רק חצי וצריך לזכור ולהסתכל על חצי הכוס המלאה.... 

לימדת אותנו ערכים,

של יושר,

מסירות,

של מוסר עבודה, 

לימדת אותנו סבלנות וסובלנות לסביבה, 

לימדת אותנו להסתכל על כל התמונה,

לרצות משהו

ולרוץ בחיוך לכיוון המטרה. 

כי אתה אבא, היית רץ למרחקים ארוכים. חולם ומגשים.