כותרות TheMarker >
    ';

    יוֹמַנּוּת - "לאן הדרך הולכת"

    יומנות - כשמו כן הוא. יומן אמנות. שמו של היומן מתאר את הדרך אשר מוליכה אותי ימין ושמאל לפנים ואחור. דרך האמנות שלי, היא הדרך אשר בה אני שואלת. תהליך היצירה הוא שאלה, תמיד שאלה, והתוצר הוא התשובה הזמנית עד ליצירה הבאה.
    ברשומותיי כאן אספר על יצירתי, על חקירתי, על האמנות שבאמנות וגם על מה שביניהם.

    0

    איפה הקווים האדומים ? איפה הגבול?

    53 תגובות   יום שישי , 22/6/12, 19:06

    קו אדום וקו ירוק – האם אלה רק סימנים?

    – אמנות או פוליטיקה?

     

    ''

    אחת הפינות בסטודיו שלי

     

    הקדמה קצרה ומעניינת - וכיצד זה מוביל ל'קו אדום קו ירוק'?


    בשנת 1991, חברנו, 24 אמנים יחד והקמנו את 'סדנא 24'. זה נשמע פשוט ויפה, אבל בעצם זה לא כל כך. נפרדנו מגוף אחד, לא בלי סוג של קונפליקט ומתוכו יצרנו לעצמנו גוף.


    באותם שנים נבעו קרעים ושסעים בלתי ניתנים לגישור בתוך אגודת הציירים והפסלים בחיפה. כוחות משכו לכאן, ואחרים משכו לשם וכולנו דשדשנו בביצת האמנים שבה כמות האגו מסוגלת הייתה להטביע את כולם. כמספר האנשים כך היה מספר הדעות ואת המרד הזה הוביל מי שהיה במשך שנים יו"ר האגודה הצייר החשוב גרשון קניספל.


    גרשון, אמן מבריק, ידען, איש אשכולות אחד מאמני חיפה החשובים והידועים באותם ימים, איש שיש לו גם מסר פוליטי בעבודותיו והיה מזוהה עם הקבוצה של נפתלי בזם, ואברהם אופק ציירי קירות, שביקשו דרך הקירות ומעל הקירות לעסוק בנושאים חברתיים. לא רק איש אשכולות הוא היה, גם איש מדנים. בסביבה שלו היו תמיד ויכוחים, מתחים מלחמות ומאבקי כוח. והיה לו מה לומר, ודבריו היו מנומקים ובהרבה מקרים גם מוערכים ונחשבים. (בעשור האחרון קניספל מצייר ועובד בברזיל ואף מאד מצליח שם).


    הרוחות סערו מאד בבית הקטן של אגודת הציירים, והוויכוחים עסקו באיכות התערוכות, בתנאי הקבלה לאגודה, ובעוד עניינים שבעבור האמנים אז באותם ימים ובכלל, עמדו ברומו של עולם. לימים למדתי שזו דרכן של אגודות שטוחנות את הרוח של עצמן, ומייצרות סערה בכוס המים של עצמן.


    הויכוחים הגיעו למקום ולמצב שהיו בלתי ניתנים לגישור, או שאולי חלק מאתנו לא רצה לגשר.

    קניספל כראש החבורה הציע להקים קבוצה. קבוצה שתפעל ברוח העמדות שלה, קבוצה שתציג דרך אחרת. קבוצה שתהיה לה נוכחות בעיר המנומנמת של אותם הימים – בחיפה.


    הוא בחר בקפידה 24 אמנים שהאמין בהם, והציע להקים קבוצה פעילה שיהיה לה בית משלה, מקום תצוגה קבוע, וועדת תערוכות, תערוכות מתחלפות וכל הפעילות הידועה והמוכרת של קבוצת אמנים.


    כך פרשנו מהאגודה שהתנהלה באותו זמן באופן מקרטע וחובבני, התמקמנו ב 'בית היוצר' ברחוב פבזנר (המקום שהיה הגלריה הפרטית של קניספל). הפכנו להיות עמותה רשומה של 24 אמנים. קראנו לעצמנו 'סדנא 24' והתחלנו לפעול.


    עד כמה שזה לא יישמע צנוע, ראינו את עצמנו באותו זמן מורמים מעם. נבחרנו בקפידה על ידי מישהו שעל אף שנחשב מה שנקרא trouble maker איש לא פקפק בכוחו, במעמדו, וביכולות ובהבנה שלו באמנות. ברוח אותם הימים אני יכולה לומר, שזה היה נחשב להיות חבר ב 'סדנא 24' ואולי גם מעליב למי שלא נמנה עם חבריה.


    במבט לאחור, היום אני יכולה לבקר פעילות זו, ולהודות שהרגשתי אז חשובה ומקובלת, ואספתי לי קצת מחמאות לרעבון התמידי של האגו של אדם יוצר. היום אומר זאת בחיוך, ואולי בציניות. אבל אז, זה מה שזה היה – ובאופן נקודתי אולי טוב שכך. שכן את רוח היצירה זה הזין.


    פעלנו במשך כשנתיים בכל חודש קבענו נושא לתערוכה, התנהלנו כעמותה לכל דבר ועניין, יצאנו לתערוכות גם מחוץ לגלריה שלנו, השתתפנו בתערוכה קבוצתית במסגרת 'ארט פוקוס', יצאנו לחללים אחרים, ופעלנו במרץ רב. בין התערוכות הקבוצתיות ניצלנו את החלל גם לתערוכות יחיד. הייתה פעילות, ועל כך יש לברך.


    שינויים משמעותיים בחייו של קניספל הובילו לסגירת העמותה וסדנא 24 הפכה להיות היסטוריה,  משהו נקודתי על מפת האמנות של העיר חיפה, שאולי היום איש כבר לא זוכר זאת.


    באחד הפעמים הציע גרשון קניספל נושא לתערוכה קבוצתית. הנושא היה 'קו אדום – קו ירוק'.


    פרוייקט 'קו אדום קו ירוק' - בשנת 1994


    הנושא הזה כבש אותי למן הרגע הראשון. בעיני זה היה גאוני. פשוט ומתוחכם, רב משמעי. ענק. כך חשבתי.


    מה אמר לי השם הזה? לאן לקחתי את זה? מה עשיתי עם זה? וכיצד זה המשיך ללוות אותי לאורך שנים? זאת אני רוצה לתאר ברשימתי זו.

     

    לכאורה, המילים קו, אדום, ירוק – אלה הן מילים שלקוחים מתוך המילון של השפה החזותית – שפת האמנות. קו הוא קו, אדום הוא צבע, ירוק הוא צבע, ויחד הם נמצאים בקטגוריה שנקראת 'צבעים משלימים'. לכאורה אם כן, מציע לנו קניספל לעסוק בשפת ההאמנות, ובשני צבעים ששפת האמנות מכירה בהם ומכירה אותם כצבעים משלימים. האדום הוא צבע יסוד, והערבוב של שני צבעי היסוד האחרים (שכחול וצהוב) מייצרים את הירוק, וכך הופך להיות הירוק המשלים של האדום.


    אז יש לנו קו, צבע, צבעים משלימים. האם זה באמת נושא התערוכה?


    כבר ציינתי, שקניספל היה אמן חברתי ופוליטי עם עבר קומוניסטי, לפיכך לא היה לי ספק שהוא משתמש במושגים  שלקוחים משפת האמנות ואלה אמורים לשמש כסוג של מטאפורה שמשרתת מחשבות פוליטיות. הקו הירוק, זה שנמצא על מפת הסכסוך היהודי ערבי, האם הוא גבול? האם קו אדום? האם הקו האדום הזה מייצר דמים? האם קו ירוק באמת ירוק? וכו'. ומה אני עצמי חושבת על כך, בהקשרים השונים ובקונוטציות השונות שמושגים פשוטים אלה מעלים.


    לכאורה, אם כן, יש לנו הנחיות ברורות לגבי המראה של תוצר הוויזואלי שמוזמן להיות בתערוכה זו, אך בעצם, אין ספק שהוא מקפל בתוכו עוד הרבה משמעויות עומק.

     

    נושא התערוכה לא הרפה ממני, ויצאתי למסע בעקבות הקו, האדום, והירוק, מסע שבעצם ממשיך ללוות אותי עד היום ולצוץ בדרכים שונות, כפי שאתאר בהמשך.


    אבל ראשית לתערוכה עצמה.


    בחרתי מוטיב – דימוי של עץ ממשפחת המחטניים. על פי תפיסתי ברגע שאני בוחרת דימוי של עץ, אני כבר מדברת 'ירוק' גם אם הדימוי עצמו משורטט בצבע שחור. שהרי הדימוי מייצג עץ, ועץ נתפס בידיעה ובמחשבה כירוק. רוצה לומר שגם כאשר אינני מראה ירוק ממשי בפועל, אני אומרת ירוק. מבחינתי כאשר דימוי העץ מופיע בעבודה שלי גם אם הוא בצבע שחור, זה הירוק שלי.


    בנוסף, הדימוי של העץ המחטני שבחרתי מייצג מושג נוסף שנתבקש לתערוכה זו – קו. שהרי עץ מחטני הוא עץ שמשדר קוויות. עץ מחטני מבחינתי כבר מכיל גם את הקו וגם את הירוק.




    ''

    פרט מתוך העבודה 'על קו התפר' - נורית צדרבוים (מתוך התערוכה קו אדום - קו ירוק) 1991


     

     

    ''

    פרט מתוך העבודה 'על קו התפר' - נורית צדרבוים (מתוך התערוכה קו אדום - קו ירוק) 1991


    איפה יבוא אם כן האדום ? ולמה? ואיך כל אלה יתחברו לעבודה שיש לי בה אמירה?


    את הדימוי שבחרתי יצרתי על שקף, והעליתי אותו על כ – 40 שקפים. אותו דימוי בדיוק, שוב ושוב ארבעים פעמים. קיבלתי ארבעים דימויי עץ מחטני בצבע שחור, כשהם מודפסים על שקפים בגודל A4.


    החלטתי ליצור יריעה אחת גדולה של שקפים שעליהם מופיע בעקביות וברצף הדימוי של עץ המחט השחור. את השקפים חיברתי בתפירה ידנית באמצעות חוט אדום ובתך  תפירה שנראה גם הוא קווי. את כל אלה תליתי על מוט מעץ בצבע ירוק. חוט הצמר האדום, שחיבר בין החלקים השסועים והמפורדים – עבר ביניהם 'כחוט השני'. חיבר ויצר לכאורה גבול אדום, אבל הוא זה שגפ חיבר בין כל החלקים.


    את העבודה הצגתי בתערוכה כאשר היא מורחקת מעט מהקיר ועליה תאורה. כך קיבלתי שכפול נוסף של דימוי העץ שהופיע כצללים על הקיר הלבן.


    והעבודה, על אף שהיו בה כל האלמנטים הנדרשים – קו, אדום, ירוק, צריך לציין שהיא הייתה על שקפים ולפיכך היא גם הייתה שקופה, ולכן ניתן היה להבין שבין השאר אני רוצה לומר שדברים נראים מכאן ומכאן, או בהתאם לקלישאה הידועה שדברים נראים אחרת מנקודות מבט שונות.


     

    ''

    העבודה 'על קו התפר' - (מתוך התערוכה קו אדום - קו ירוק) נורית צדרבוים 1991 )


    אחר כך, העבודה ירדה מהקיר ומהתערוכה והמשיכה לטייל במקומות שונים ואחרים, בארץ ובעולם, בהקשרים שונים.


    היא נטלה חלק באחד מאירועי החג של החגים כפי שאפשר לקרוא ברשימתי 'מראות ומאורות - החג של החגים' - 1997 , ולאחר מכן נדדה לאירופה והתארחה בבית העירייה בגרמניה בעיר מיינס, שהיא עיר תאומה לעיר חיפה, בתערוכה קבוצתית. היה לה גם רגע של תחיה נוספת בתערוכה בגלריה ע"ש אליזבט סודברג, במכללת הגליל המערבי בתערוכה שבה האמנים המרצים במכללה הציגו בתערוכת המורים השנתית.


    אבל, זו לא הייתה ההרפתקאה היחידה שאליה יצאתי בעקבות הקווים האדומים והירוקים.


    יצרתי סדרה נוספת בת ששה חלקים עבודות שנקראה 'מאחה קרעים'.בהם השתרבבו כתמי צבע אדומים, שקופים, אטומים, וביניהם חריטות וקווים אדומים. עבודה אדומה לכאורה. עליה רקמתי, הפעם בצבע ירוק, קוים. דקרתי בנייר האדום, חוררתי ורקמתי קווים ירוקים ויצרתי מרקם שלכאורה לא נועד להיות יחדיו. מה לנייר ציור, צבע, ולחוטי רקמה? כמובן שכאשר דחקתי את המחט אל הנייר נדקרתי לא פעם, וכך השתרבבו כמה כתמי דם אמיתיים אל תוך העבודה האדומה - ולא בכדי, ולא במקרה. דקרתי ונדקרתי.


     

    ''

    עבודה אחת מתוך הסדרה 'מאחה קרעים' מתוך התערוכה 'קו אדום - קו ירוק' - נורית צדרבוים 1991



    ואם שאלתי מה לחוטי רקמה ולנייר שמיועד לציור, אומר שאני לא יודעת מה להם. אבל כן יודעת מה לי ולהם. ולי ולהם יש הרבה, משום שמאז ועד היום, מככבים המחט וחוט התפירה בווריאציות שונות בהרבה מאד מעבודותיי.כפי שגם כאן נראה עוד בהמשך.


    מעבודות אלה בניתי סדרה בת ששה חלקים, שבהם החוט הירוק נראה שמשלים את עצמו מעבודה לעבודה. אפשר לומר שכל אחת משש העבודות היו מילה מתוך משפט שלם. המשפט הוא ששת העבודות יחד.


    לימים הוזמנתי להשתתף במשלחת של אמנים יהודים וערבים ישראליים, שנסעו לביקור ממלכתי ומלכותי לירדן. היה זה עוד בזמן שחי המלך חוסיין, ובמידה רבה היינו אורחיו. משלחת שעלה הזית שלה היה אמנות ושלום. דו קיום דרך אמנות ויצירה. היו אלה ארבעה ימי אירוח מופלאים ומתוכננים לפרטי פרטים, שבהם גם טיילנו, גם ראינו וגם פגשנו אנשים, גופים, מוסדות. שוטרים ירדניים היו צמודים אלינו וליוו אותנו בכל שעה משעות היום והלילה, על מנת לשמור ולהגן עלינו. עוד לפני הנסיעה נתבקשתי ממארגני המסע להביא אתי יצירה כל שהיא על מנת להגיש אותה למלך ירדן או לשר התרבות.


    התבוננתי על הסדרה בת ששת החלקים, ובאחת, שלפתי מתוך השש שלוש עבודות. היום שלוש עבודות מתוך הסדרה שנקראת 'קו אדום, קו ירוק' נמצאות בירדן ושלוש נמצאות כאן בארץ. האם הן תחזורנה להיות פעם סדרה שלמה בעלת ששה חלקים שבהם הקו הירוק משוטט בין כתמי האדום ומחבר ביניהם?


     

    ''

    עבודה אחת מתוך הסדרה 'מאחה את הקרעים' מתוך התערוכה 'קו אדום - קו ירוק' - נורית צדרבוים  1991  

     

     

    באותה תערוכה מיתולוגית יצרתי גם מיצב. למיצב קראתי 'קידוש אשם'.


    בחרתי ארבעה בקבוקי יין בצבע ירוק שקוף ולידם הצבתי גביעי זכוכית לבנה ולתוכם יצקתי נוזל אדום (מים וצבע אדום). כל בקבוק ירוק לופף בקווים אדומים באמצעות סרט הדבקה, ובתוך כל בקבוק הצבתי ורד אדום ( שכידוע, עומד בראשו של גבעול דק ארוך וירוק). כך שוחחו להם האדום והירוק -  אם זה בקבוק שמרמז ליין קידוש, או יין בכלל שישמח לבב אנוש, אם אלה סרטים אדומים מודבקים שמרמזים לסרטי אזהרה כל שהם, אם אלה הוורדים האדומים שאינך יודע אם פורחים הם ומדיפים ריח ניחוח או שמא עוקצניים, ואם אלה הגביעים שבהם נוזל אדום ואינך יודע אם דם הוא או יין. ואני שואלת האם קידוש ה' הוא קידוש אשם?


    כן, שיחקתי עם הצבעים, עם המילים, עם הקווים ועם החומרים - ואמרתי לעצמי שאינני יודעת אם קו אדום או קו ירוק הם גבול, אבל לרעיונות שהציפו אותי באותם זמנים לא היה גבול. מינימום חומרים - אדום, ירוק וקו - הפכו בשבילי להיות מקסימום חומרים לביטוי.

     

     

    ''

    'קידוש אשם' - מתוך התערוכה 'קו אדום - קו ירוק' - נורית צדרבוים 1991

     

    ''

    'קידוש אשם' - מתוך התערוכה 'קו אדום - קו ירוק' - נורית צדרבוים 1991

     

    ''

    'קידוש אשם' - מתוך התערוכה 'קו אדום - קו ירוק' - נורית צדרבוים 1991

     

    הבקבקים הונחו על משטח מראה וכך הם העצימו את עצמם ונראו משתקפים. ברקע הייתה סדרת עבודות על מצע נייר ירוק שעליו השתבלל קו אדום.

     

     

    ''

    קו אדום קו ירוק - גבולות או צבעים משלימים? - נורית צדרבוים 1991

     

     

    ''

    קו אדום קו ירוק - גבולות או צבעים משלימים? - נורית צדרבוים 1991

     

     

    ''

    קו אדום קו ירוק - גבולות או צבעים משלימים? - נורית צדרבוים 1991

     

    וצריך לזכור שהחיבור בין הצבע האדום והצבע הירוק הוא למעשה חיבור בין צבעים משלימים.


    אחר כך, השיח הזה בין הירוק והאדום המשיך להתנהל אצלי ביודעין ובלא יודעין לאורך שנים. אם זה בציורי דיוקן שלי ואם בציורים אחרים.


    לדוגמא

     

    ''

    דיוקן עצמי - נורית צדרבוים 2006

     

    ''

    דיוקן עצמי - נורית צדרבוים 2011 - תחריט והדפס

     

     

    ''

    דיוקן עצמי - נורית צדרבוים 2011 - תחריט והדפס

     

     

    והקו הירוק והקו האדום - לפעמים משנה את פניו והופך להיות כתם ירוק עז שמפלרטט עם קווים אדומים, ולפעמים הוא כתם אדום רחב ושטוח שעליו משוטטים קווים ירוקים. אלה הפכו לבני בית אצלי, שני אלה המכונים 'משלימים'. ואכן הם ממשיכים להשלים זה עם זה ואני עצמי משלימה עם קיומם.


    והחוט? מה עם החוט?


    גם החוט האדום ממשיך להשתרך אחרי, ולעתים גם ממרחק של כמעט שני עשורים הוא ממשיך לבצבץ, לאחות, ולתפור את החלקים השסועים. הוא הופך להיות קו תפר, או גבול ובעת שהוא מסמן גבול הוא מחבר בין החלקים והופך אותך לשלם אחד.


    כמו למשל בעבודה אחת מסדרת 'אני תבנית נוף', שגם השתתפה השנה בתערוכה 'הזהו פרצופה של המדינה' - כפי שאפשר לקרוא ברשימתי 'דיוקן עצמי - אני, תבנית, נוף..." ושם האדום והירוק מככבים לא כקווים, אלא ככתמים שנמהלים אלה באלה, אבל קו אחד אדום מחבר ביניהם, הוא החוט האדום.

     

     

     

    ''

    פרט מתוך העבודה 'אני תבנית נוף' - נורית צדרבוים 2012

     

     

    ''

    פרט מתוך העבודה 'אני תבנית נוף' - נורית צדרבוים 2012

     

     

    ''

    'אני תבנית נוף' - נורית צדרבוים 2012  

     

     

    כל הזכויות שמורות לנורית צדרבוים

    www.nuritart.co.il

     

     

    ''

    פינה נוספת בסטודיו שלי - נורית צדרבוים

     

     

     


    דרג את התוכן:

      תגובות (53)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/12/12 23:20:

      צטט: כולנואל 2012-07-04 19:49:24

      הגעתי עד לכאן - האמיני. וכאן הושריתי לאמור: דום מול הקו הזה ורקוד רוק מול אחיו. נורית י: זו מינסרת שני הצבעים המשלימים ביסודם.

      תודה ישראל. באיחור של כמה חודשים, ובכל זאת תודה

        2/12/12 23:19:

      צטט: שטוטית 2012-07-06 02:35:54

      מעניין .... והעבודות חזקות שבת שלום נורית

      באיחור של חמשה חודשים אני רואה את תגובתך כאן. אף פעם לא מאוחר לומר תודה בתקווה שאולי תראי את תגובתי המאוחרת. ושבוע טוב לך שטוטית היקרה.

        2/12/12 23:18:

      צטט: זיוה גל 2012-12-02 21:58:28

      סימניה שאדע לאן לחזור לקרוא שוב.
      וחלק להמשיך.

      עבודות מקסימות וסיפור מעניין.

      תודה זיוה. בזכותך חזרתי לכאן שוב. וגם ראיתי מגיבים נוספים שלא ידעתי עליהם. אבל תרשמי לזכותך, שעכשיו בזכות זה שגילית מחדש את קו אדום קו ירוק, אשלים את האלבום בגלריה כאן.

        2/12/12 21:58:

      סימניה שאדע לאן לחזור לקרוא שוב.
      וחלק להמשיך.

      עבודות מקסימות וסיפור מעניין.

        6/7/12 02:35:
      מעניין .... והעבודות חזקות שבת שלום נורית
        4/7/12 19:49:
      הגעתי עד לכאן - האמיני. וכאן הושריתי לאמור: דום מול הקו הזה ורקוד רוק מול אחיו. נורית י: זו מינסרת שני הצבעים המשלימים ביסודם.
        1/7/12 19:08:

      צטט: אורן חסון 2012-06-30 12:46:33

      נורית, הסיפור מאד מעניין. כי הוא על אנשים, על המגבלות והגבולות שלהם, וכי בכל אלה יש לנו, לכאורה, בחירה. לא רק של הצבת הגבלות, לא רק של המלחמה שלנו על הגבולות ועל האגו שלנו, אלא גם על ההחלטה שלנו מהו אדום ומהו ירוק... לא תמיד התשובה לגמרי ברורה. לפעמים, אנשים שונים רואים הפוך את האדום ואת הירוק, ורק המגבלות שלנו לא מאפשרות לראות את מה שהאחר רואה. ולפעמים האגו או הדעות הקדומות או הכעס לא מאפשרים לנו לראות את מה שרואה האחר.

       

       

      ''

      תודה אורן על דבריך המחכימים כאן. ואכן נגעת בנקודה/ות וזה בדיוק העניין. העיסוק באמנות הוא בעצם דרך לדבר על דברים, ועל החיים בצורה מטאפורית. ואכן הקו האדום והירוק התמימים לכאורה - אומרים המון. אהבתי מאד את הדברים שציינת כאן, שעושים חסד לרשימה שלי ומרחיבים אותה.

      כמובן שאהבתי את ההיפוך שהצגת כאן, ובכך הוכחת רעיונית וגם ויזואלית שהכל בעיני המסתכל והפרשן. אין אמת אחת חד משמעית ומקבעת דעת, יש את הדרך ואת העיניים הסובייקטיביות והפרשניות.

      תודה. אהבתי. יפה.

       

        1/7/12 19:02:

      צטט: ArikAfek 2012-06-28 07:21:39

      מרתק לקרוא על השתלשלות העניינים ואף יותר לראות את התפתחות הקווים אדום - וירוק ביצירה. לתבנית הנוף כמובן יש לי חיבה מיוחדת ;-)...

      אריק יקר,

      שמחתי שהסיפור ריתק אותך. זה מה שאני רוצה שיקרה לאלה ש"'קפצו לבקר" בבלוג שלי . ובאשר לעבודה תבנית נוף.מי כמוני יודעת ששם יש לך חלק משמעותי במתחית החוטים האדומים, ידך השיגה שם את הגבול........ תודה.

        30/6/12 12:46:

      נורית, הסיפור מאד מעניין. כי הוא על אנשים, על המגבלות והגבולות שלהם, וכי בכל אלה יש לנו, לכאורה, בחירה. לא רק של הצבת הגבלות, לא רק של המלחמה שלנו על הגבולות ועל האגו שלנו, אלא גם על ההחלטה שלנו מהו אדום ומהו ירוק... לא תמיד התשובה לגמרי ברורה. לפעמים, אנשים שונים רואים הפוך את האדום ואת הירוק, ורק המגבלות שלנו לא מאפשרות לראות את מה שהאחר רואה. ולפעמים האגו או הדעות הקדומות או הכעס לא מאפשרים לנו לראות את מה שרואה האחר.

       

       

      ''

        28/6/12 07:21:
      מרתק לקרוא על השתלשלות העניינים ואף יותר לראות את התפתחות הקווים אדום - וירוק ביצירה. לתבנית הנוף כמובן יש לי חיבה מיוחדת ;-)...
        28/6/12 01:12:

      צטט: רפי פרץ 2012-06-27 23:39:23

      קראתי בשקיקה ...

       

      ואוו סיפור מרתק 

       

      בכלל הפוסטים כל כך מושקעים שאני מוריד את הכובע

       

      את משלבת גם יופי של דברים ויזואלים וגם השקעה מרובה בטקסט 

      בהצלחה 

      תודה רפי,

      ומה הפלא? ומה הבעיה?

      העבודה העיקרית היתה ביצירה עצמה, בעבודות ובתערוכה. מה שנשאר עכשיו אחרי שנים זה רק לספר על זה ( וזה הולך לי בקלות רבה) ולהעלות את החומרים. הייתרון בהשקאה זו, ואת זה אתה יודע, שעכשיו זה כבר לא תערוכה שהייתה פעם וירדה לטמיון. עכשיו זו תערוכה עם סיפור אותנטי שיישארו במרחב הזה לנצח, ובכל זמן. אז שווה ההשקעה, והאמת שאני עושה את זה בקלי קלות.

       

       

        27/6/12 23:39:

      קראתי בשקיקה ...

       

      ואוו סיפור מרתק 

       

      בכלל הפוסטים כל כך מושקעים שאני מוריד את הכובע

       

      את משלבת גם יופי של דברים ויזואלים וגם השקעה מרובה בטקסט 

       

      בהצלחה 

       

        25/6/12 22:14:

      צטט: טאל סטוביק 2012-06-25 08:57:22

      כמה יפה את מתחקרת את עצמך ואת עברך. בכנות ובאומץ ראויים לשבח נורית. ובהתאם להתרשמות שלי ממך, מכאן, מהפוסטים והתגובות החכמות שלך, זה לא מפליא אותי כלל. היצירות האבסטרקטיות מעניינות בעייני.

      תודה לך טל על דברייך ועל המחמאות הנדיבות שחלקת לי כאן. אשמח אם תמשיכי לבקר, יש עוד הרבה הפתעות מעניינות באמתחתי.

        25/6/12 22:13:

      צטט: razam-דודי רצם 2012-06-24 14:12:29

      אתחיל בציטטות שלי לאחד הפוסטים ששלחת בנושא דו-קיום ולקשר:"על קו אדום קו ירוק". "קו אדום קו ירוק. רעיון מבריק שטומן בתוכו מחשבות על דו-קיום,התחיל כקו דיאגרמה ליניארית ביחסים בין עמים,לפתע! משום מקום הופיעו פיקים קטנים שהתעצמו ושברו את הקו...וסימנו את בואה של הסנונית הראשונה לאי הצלחת הדו-קיום". נורית היית בקבוצת של 24 אמנים ללא הפסקה...קבוצה דינמית שהורכבה מאנשים יוצרים שחושבים אחרת...כמו בכל קבוצה,תחילה זה עובד כמו מכונה משומנת,עובדה! נערכו תערוכות קבוצתיות ואישיות בארץ ובחול... הבעיות מתחילות כשאין מנהיג מוביל ובעל סמכות מקובלת על כולם...ומכאן הכיוונים מתפצלים...משול הדבר לסירה שמשתתפת בתחרות חתירה בנהר כש-23 אנשים מחזקים מגפונים ומעודדים... ואחד חותר בשביל כולם בנהר...אין ספק הסירה תגיע אבל לא ראשונה... באחד מהשורות שכתב :אמרת שנפצעת במחט וטיפה זלגה לדף, הטיפה קיבלה שייכות לציור כמו חותם של שלום בין האינדיאנים וקאובויים כך שהדם אינו והכרח רע... חותמך האישי הועבר ליצירתך כ- D.N.A (לעתיד בדיקת אוטנטיות ). מכוון שהגבתי בעבר על מרבית עבודתך המעניינות ...אסיים בבקשה מיוחדת אליך. נורית היקרה, מכוון שאת עשירה בכישורים ומעשירה אחרים והינך מומחית בין תחומים. הצעה לי אליך! להקים קבוצת אומנים וריטואלים מכל הארץ זה יכול להתחיל מהקפה...יש לך את הניסיון הדרוש, המעוף והכישורים הפילוסופים והמקצוע ים. את תקבעי את עשרת הדיברות...הפוטנציאל אדיר! זאת כפפה שנזרקה אליך... אני לא מחכה ונותן כבר רעיון לשם הקבוצה "יחידת האומנים" . שם הקבוצה נגזר מהבדלה מאחרים, ייחודיות ומזכיר יחידות מובחרות בצבא, כמובן עם קריטריונים מתאימים כגון : יצירתיות ,מקוריות ונכונות לעבוד בקבוצת חשיבה מפרה... הם תנאים בסיסים . "הטובים שבמכחול" יתקבלו. תודה על הפוסט המפרה.

      דודי, לקח לי זמן להגיב ולחזור אליך. קורה לפעמים, בעיקר בשל הימים העמוסים שלי לאחרונה.

      ההבחנה שלך נכונה ממש, וכמו שגם רמזתי, הקו אדום, קו ירוק הם לא רק סימנים ששייכים לשפת הציור, יש בזה פוטנציאל לאמירות פוליטיות. ונכון זה יכול להיות גבול, זה יכול המחיר שהגבול תובע, דם, זה יכול להיות קו ירוק שמעבר לגבול, ולפעמים זה גם יכול להיות הירוק היפה יותר של הדשא של השכן. אהבתי את ההתייחסות שלך. גם ההתייחסות שלך לקבוצה שהתפרקה הייתה מעניינת. אמנם כרכתי את זה בכתיבה כאן כדי לתת את הרקע וההסבר לקבוצה, אבל אין ספק שזה הרבה יותר טעון. ולבסוף, ההצעה שלך להקים קבוצה וירטואלית, היא ההצעה מעניינת מאד, יש בה פוטנציאל מעניין, צריך רק מרץ כדי להתחיל לכונן דבר כזה. וכרגע המרץ שלי כבר מתועל למקומות אחרים. אבל מי יודע, אולי יבוא יום. בכל אופן שמורות לך הזכויות על הרעיון. ותודה על תגובותיך המושקעות.

        25/6/12 10:43:

      צטט: נורית-ארט 2012-06-24 10:08:34

      צטט: Avivit Agam 2012-06-24 08:35:45

      זה הזכיר לי שכתבתי מאמר על הגניאולוגיה של הצבע האדום

      תודה לך אביבית.

      אשמח לקבל את המאמר - מעניין אותי מאד.

       ---

      בבקשה. הלינק הוא לקובץ מאמרים ושלי מתחיל בע"מ 12

      http://www.sapir.ac.il/uploads/sharuach/SharRuach01.pdf

        25/6/12 08:57:
      כמה יפה את מתחקרת את עצמך ואת עברך. בכנות ובאומץ ראויים לשבח נורית. ובהתאם להתרשמות שלי ממך, מכאן, מהפוסטים והתגובות החכמות שלך, זה לא מפליא אותי כלל. היצירות האבסטרקטיות מעניינות בעייני.
        25/6/12 01:18:
      דודי שלום, לכולם עניתי, רק לך עדיין לא. אל תתייאש- זה יבוא ויגיע במהרה.
        25/6/12 01:17:

      צטט: נעמה ארז 2012-06-24 23:27:35

      את הפוסט קראתי לפני שיצאתי אל האספה של אנ"י. ןעכשיו אני חוזרת וקוראת אותו. אחד הדברים שהרהרתי עליהם בדרך היה שפעם אסור היה לירוק לשכון ליד אדום בכל צורה שהיא. זה היה גורם זעזוע גדול לעין. והנה, השתנו העתים, ואני מתבוננת בפינות שלך ובעבודות שאת מביאה כאן והצבע הירוק בא באופן כל כך טבעי עם האדום. באופן כל כך הרמוני. זה מעורר השתאות, לא?
      וכמובן, שלקרא את ההסברים שלך ואת התאור של הדרך שאת עושה בעבודות שלך זה כייף. ממש. זה כל פעם מרחיב את ההבנה ומעניק ליצירות שלך "ערך מוסף"

      חיוך

      הי נעמה, איזה יופי שנפגשנו היום.

      מעניינת מאד הנקודה שהעלית כאן ביחס לאדום ולירוק. זה מגרה אותי להביא לך סיפור אמיתי.

      פעם, כשעבדתי במכללה, ניהלתי והייתי ראש חוג ( ראש המרכז הבינתחומי ללימודי אמנות ) הייתי בין השאר גם מרצה, כלומר לימדתי כמה קורסים באמנות. יום חורפי אחד נכנסתי לכתב לבושה בחצאית קטיפה ירוקה ( ירוק בקבוק) חולצת גולף באותו צבע ומעליהם אפודת אנגורה בצבע אדום.

      בעודי עומדת מול תלמידי, שלווה ונינוחה, יצאו עלי כמה תלמידים ושאלו בפליאה עד ביקורת: "מה זה? ירוק ואדום?" ונבעתו מהעוז שיש לי לעשות צירוף כזה. אני לא איבדתי עשתונות, נעמדתי מולם בעמידה דעתנית, ולא אמרתי כלום, רק זרקתי שאלה לחלל הכלה. ושאלתי כך : "רגע, מה, לאבטיח מותר"?..............

      היה רק של שקט מביך בכתה, ואחר כך רעמי צחוק שעד היום מהדהדים באזני.

      רוצה לומר, ורציתי גם אז לומר, שאם בטבע זה הולך אז אין שום סיבה שלא נאמץ זאת.

      ואכן אומץ.

      בטבע האדום והירוק עובדים יחד יפה ואני בכלל קוראים לי נורית רק שאינני מונחת, לצערי, על גבעול דק וארול.

      תודה לך נעמה על דברייך כאן ביחס לעבודותיי. באמת משמח.

        25/6/12 01:05:

      צטט: ג.ע. 2 2012-06-24 22:56:22

      טוב, כמו תמיד, את לוקחת לך את הנושא ומפליגה איתו לאוקיינוסים רחוקים. נראה שאת צריכה רק גירוי קטן כדי להפליג לכיוון הפרטי שלך. כאן, במסע הזה, אני חושבת שבעיקר נהנית משילוב החומרים השונים ( שהם עצמם חוצים קווים אדומים), וכמובן השתמשת גם באסוציאציות מהמציאות - עץ = ירוק, אדום = דם. אני אהבתי מאוד את תמונת השקפים של העץ. היא מאוד מיוחדת, וגם את עבודת "קידוש אשם" וחלק מהדיוקנאות המוצגים כאן. היה מעניין לקרוא על הקבוצה שיצרתם, ומעניין עוד יותר לקרוא את הגילוי האישי שלך על איך שהרגשת כמשתייכת לקבוצה הנבחרת הזאת. אוהבת תמיד מקוריות. כל הכבוד.

      תודה גימל ועין יקרה, תמיד קוראת לעומק את עבודותיי. כבר אמרתי ואומר שוב, שווה לכתוב כשיש קוראים כמוך. אכן נגעת במושגים השונים שאליהם אני מתייחסת בעקיפין ובמישרין. יפה. אהבתי שאהבת - כמובן. ושוב תודה

        24/6/12 23:27:

      את הפוסט קראתי לפני שיצאתי אל האספה של אנ"י. ןעכשיו אני חוזרת וקוראת אותו. אחד הדברים שהרהרתי עליהם בדרך היה שפעם אסור היה לירוק לשכון ליד אדום בכל צורה שהיא. זה היה גורם זעזוע גדול לעין. והנה, השתנו העתים, ואני מתבוננת בפינות שלך ובעבודות שאת מביאה כאן והצבע הירוק בא באופן כל כך טבעי עם האדום. באופן כל כך הרמוני. זה מעורר השתאות, לא?
      וכמובן, שלקרא את ההסברים שלך ואת התאור של הדרך שאת עושה בעבודות שלך זה כייף. ממש. זה כל פעם מרחיב את ההבנה ומעניק ליצירות שלך "ערך מוסף"

      חיוך

        24/6/12 22:56:
      טוב, כמו תמיד, את לוקחת לך את הנושא ומפליגה איתו לאוקיינוסים רחוקים. נראה שאת צריכה רק גירוי קטן כדי להפליג לכיוון הפרטי שלך. כאן, במסע הזה, אני חושבת שבעיקר נהנית משילוב החומרים השונים ( שהם עצמם חוצים קווים אדומים), וכמובן השתמשת גם באסוציאציות מהמציאות - עץ = ירוק, אדום = דם. אני אהבתי מאוד את תמונת השקפים של העץ. היא מאוד מיוחדת, וגם את עבודת "קידוש אשם" וחלק מהדיוקנאות המוצגים כאן. היה מעניין לקרוא על הקבוצה שיצרתם, ומעניין עוד יותר לקרוא את הגילוי האישי שלך על איך שהרגשת כמשתייכת לקבוצה הנבחרת הזאת. אוהבת תמיד מקוריות. כל הכבוד.
        24/6/12 17:19:

      ((: זה די פשוט לי האדום והירוק הזה . משו את. מתה מצחוק.

       

      צטט: נורית-ארט 2012-06-24 15:39:42

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-06-24 13:24:43

      צטט: נורית-ארט 2012-06-24 09:57:57

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-06-24 04:05:24

      את מדהימה אותי כל פעם מחדש . ביסודיות שלך בתיאור המדהים של התהליכים, ממש מרתק והעבודות שאני מאד אוהבת כמובן. די הדהים אותי השימוש בשקפים. עשיתי פעם תפאורה לתיכון בו עבדתי מצילומי רנטגן והצבתי פנס מאחור שהאיר אותם. זה היה ליום השואה. עוד הוכחה לחיבור בינינו. (:

      הי רוניתי,

      החבור בינינו הוכח כבר מזמן ( לא כן?). כמה אני שמחה שאני מדהימה אותך מחדש בכל פעם. אותך להדהים זה לא מובן מאליו. אכן אני נהנית להכנס לתיאור הפנימי, הסודי ויסודי, שכן זה מה שבאמת עשיתי בזמן אמת, אלה היו התהליכים, ועכשיו זו ההזדמנות שלהם להתגלות ולהשאר כתובים לנצח. שמחה שאהבת את העבודות. ותודה יקירתי. חשבתי שהירוק והאדום האלה מתאימים למגפיים הירוקות, ולנעליים האדומות שהצגת לא מזמן בפייסבוק. את מוזמנת להביא את זה לכאן. כאן זו הממלכה של הירוק והאדום.

       

      מתוקה אחת. מתה על אדום. זה בגלל ההשפעה החזקה של ה'אריה' במפה שלי (:

      ''

       

      זה?... (:

      ומה עם זה

      ''

       

      ועם זה?

       

      ''

       

      בסופו של דבר צריך ללכת עם נעליים בשביל לעבור את הגבול, לא?

      ואלה הם הצילומים שלך, אני רק הבאתי אתם לכאן. פשוט חציתי את הגבול מפייסבוק ל'קפה'. קטן עלינו.

       

        24/6/12 15:45:

      צטט: a#mili 2012-06-24 12:04:49

      'על קו התפר' ניראית עבודה מעניינת, אני חושבת שקשה להבין את היצירות בפוסט הנ"ל כי הצבעים ניראים קצת זרחניים מידי. מסקרן לראותם במציאות.את אמנית מעניינת מאוד.

      תודה אמילי,

      ואת צודקת העבודות נראות הרבה יותר טוב במציאות. אבל אפשר להבין אותם מתוך ההסבר שלי , אם קראת. איך שלא יהיו אנחנו מדברים אמנות ולכן מראה עיניים הוא הקובע. צודקת. ושוב תודה על דברייך, אני שמחה שאני מעניינת. מה צריך יותר?

        24/6/12 15:44:

      צטט: gazuri1 2012-06-24 13:55:33

      נגמרו הכוכבים להיום, חבל. כל היצירות מעולות בעיני, אהבתי במיוחד את הבקבוקים עם הורד ואת התמונה התפורה בחוט אדום.

      תודה. שמחה שאהבת. הרבה יותר חשוב מכוכבים. והבחירות שלך הם מאד לטעמי ( קידוש אשם, והעבודה התפורה.) תודה שביקרת כאן. מוזמן להמשיך.

        24/6/12 15:42:

      צטט: שולה ניסים 2012-06-24 11:15:07

      יש לי מחברת שבתוככה אני כותבת כל מיני רסיסי משפטים, רעיונות לשירים. הנה עכשיו עשית לי חשק לכתוב שיר על אדום וירוק. ארשום במחברת. פוסט מושקע, עבודות יפות. מעניין אותי במיוחד החלק של הבקבוקים, שמעבר להיבט הויזואלי של הירוק (בקבוק) מול האדום ( יין ) אפשר למצוא משמעויות נוספות.

      הי שולה.

      ואם יצא לך שיר, את מוזמנת להביא אותו לכאן.

      ונכון, הבקבוק נושא עמו אין סוף של משמעויות על חלקם אני מרמזת ברשימתי כאן.

      תודה

       

        24/6/12 15:39:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-06-24 13:24:43

      צטט: נורית-ארט 2012-06-24 09:57:57

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-06-24 04:05:24

      את מדהימה אותי כל פעם מחדש . ביסודיות שלך בתיאור המדהים של התהליכים, ממש מרתק והעבודות שאני מאד אוהבת כמובן. די הדהים אותי השימוש בשקפים. עשיתי פעם תפאורה לתיכון בו עבדתי מצילומי רנטגן והצבתי פנס מאחור שהאיר אותם. זה היה ליום השואה. עוד הוכחה לחיבור בינינו. (:

      הי רוניתי,

      החבור בינינו הוכח כבר מזמן ( לא כן?). כמה אני שמחה שאני מדהימה אותך מחדש בכל פעם. אותך להדהים זה לא מובן מאליו. אכן אני נהנית להכנס לתיאור הפנימי, הסודי ויסודי, שכן זה מה שבאמת עשיתי בזמן אמת, אלה היו התהליכים, ועכשיו זו ההזדמנות שלהם להתגלות ולהשאר כתובים לנצח. שמחה שאהבת את העבודות. ותודה יקירתי. חשבתי שהירוק והאדום האלה מתאימים למגפיים הירוקות, ולנעליים האדומות שהצגת לא מזמן בפייסבוק. את מוזמנת להביא את זה לכאן. כאן זו הממלכה של הירוק והאדום.

       

      מתוקה אחת. מתה על אדום. זה בגלל ההשפעה החזקה של ה'אריה' במפה שלי (:

      ''

       

      זה?... (:

      ומה עם זה

      ''

       

      ועם זה?

       

      ''

       

      בסופו של דבר צריך ללכת עם נעליים בשביל לעבור את הגבול, לא?

      ואלה הם הצילומים שלך, אני רק הבאתי אתם לכאן. פשוט חציתי את הגבול מפייסבוק ל'קפה'. קטן עלינו.

        24/6/12 14:12:
      אתחיל בציטטות שלי לאחד הפוסטים ששלחת בנושא דו-קיום ולקשר:"על קו אדום קו ירוק". "קו אדום קו ירוק. רעיון מבריק שטומן בתוכו מחשבות על דו-קיום,התחיל כקו דיאגרמה ליניארית ביחסים בין עמים,לפתע! משום מקום הופיעו פיקים קטנים שהתעצמו ושברו את הקו...וסימנו את בואה של הסנונית הראשונה לאי הצלחת הדו-קיום". נורית היית בקבוצת של 24 אמנים ללא הפסקה...קבוצה דינמית שהורכבה מאנשים יוצרים שחושבים אחרת...כמו בכל קבוצה,תחילה זה עובד כמו מכונה משומנת,עובדה! נערכו תערוכות קבוצתיות ואישיות בארץ ובחול... הבעיות מתחילות כשאין מנהיג מוביל ובעל סמכות מקובלת על כולם...ומכאן הכיוונים מתפצלים...משול הדבר לסירה שמשתתפת בתחרות חתירה בנהר כש-23 אנשים מחזקים מגפונים ומעודדים... ואחד חותר בשביל כולם בנהר...אין ספק הסירה תגיע אבל לא ראשונה... באחד מהשורות שכתב :אמרת שנפצעת במחט וטיפה זלגה לדף, הטיפה קיבלה שייכות לציור כמו חותם של שלום בין האינדיאנים וקאובויים כך שהדם אינו והכרח רע... חותמך האישי הועבר ליצירתך כ- D.N.A (לעתיד בדיקת אוטנטיות ). מכוון שהגבתי בעבר על מרבית עבודתך המעניינות ...אסיים בבקשה מיוחדת אליך. נורית היקרה, מכוון שאת עשירה בכישורים ומעשירה אחרים והינך מומחית בין תחומים. הצעה לי אליך! להקים קבוצת אומנים וריטואלים מכל הארץ זה יכול להתחיל מהקפה...יש לך את הניסיון הדרוש, המעוף והכישורים הפילוסופים והמקצוע ים. את תקבעי את עשרת הדיברות...הפוטנציאל אדיר! זאת כפפה שנזרקה אליך... אני לא מחכה ונותן כבר רעיון לשם הקבוצה "יחידת האומנים" . שם הקבוצה נגזר מהבדלה מאחרים, ייחודיות ומזכיר יחידות מובחרות בצבא, כמובן עם קריטריונים מתאימים כגון : יצירתיות ,מקוריות ונכונות לעבוד בקבוצת חשיבה מפרה... הם תנאים בסיסים . "הטובים שבמכחול" יתקבלו. תודה על הפוסט המפרה.
        24/6/12 13:55:
      נגמרו הכוכבים להיום, חבל. כל היצירות מעולות בעיני, אהבתי במיוחד את הבקבוקים עם הורד ואת התמונה התפורה בחוט אדום.
        24/6/12 13:24:

      צטט: נורית-ארט 2012-06-24 09:57:57

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-06-24 04:05:24

      את מדהימה אותי כל פעם מחדש . ביסודיות שלך בתיאור המדהים של התהליכים, ממש מרתק והעבודות שאני מאד אוהבת כמובן. די הדהים אותי השימוש בשקפים. עשיתי פעם תפאורה לתיכון בו עבדתי מצילומי רנטגן והצבתי פנס מאחור שהאיר אותם. זה היה ליום השואה. עוד הוכחה לחיבור בינינו. (:

      הי רוניתי,

      החבור בינינו הוכח כבר מזמן ( לא כן?). כמה אני שמחה שאני מדהימה אותך מחדש בכל פעם. אותך להדהים זה לא מובן מאליו. אכן אני נהנית להכנס לתיאור הפנימי, הסודי ויסודי, שכן זה מה שבאמת עשיתי בזמן אמת, אלה היו התהליכים, ועכשיו זו ההזדמנות שלהם להתגלות ולהשאר כתובים לנצח. שמחה שאהבת את העבודות. ותודה יקירתי. חשבתי שהירוק והאדום האלה מתאימים למגפיים הירוקות, ולנעליים האדומות שהצגת לא מזמן בפייסבוק. את מוזמנת להביא את זה לכאן. כאן זו הממלכה של הירוק והאדום.

       

      מתוקה אחת. מתה על אדום. זה בגלל ההשפעה החזקה של ה'אריה' במפה שלי (:

      ''

       

      זה?... (:

        24/6/12 12:04:
      'על קו התפר' ניראית עבודה מעניינת, אני חושבת שקשה להבין את היצירות בפוסט הנ"ל כי הצבעים ניראים קצת זרחניים מידי. מסקרן לראותם במציאות.את אמנית מעניינת מאוד.
        24/6/12 11:15:
      יש לי מחברת שבתוככה אני כותבת כל מיני רסיסי משפטים, רעיונות לשירים. הנה עכשיו עשית לי חשק לכתוב שיר על אדום וירוק. ארשום במחברת. פוסט מושקע, עבודות יפות. מעניין אותי במיוחד החלק של הבקבוקים, שמעבר להיבט הויזואלי של הירוק (בקבוק) מול האדום ( יין ) אפשר למצוא משמעויות נוספות.
        24/6/12 10:17:

      צטט: HagitFriedlander 2012-06-24 09:38:45

      נורית , התעוררתי לבוקר אדום-ירוק ללא גבולות, נפעמת ונהנית מכתיבתך המנתחת לא פחות מהיצירתיות הרעיונית השופעת. ראיתי לפני כירורגית אומנתית החושפת ביד אמונה עולמות שמתחת לשכבת העור/הבד ומסבירה בפירוט רב כמעט הכל, (התת-מודע גם משתתף ביצירה ולכן זה כמעט בעיני, שלי כמובן). אז תודה על ההצצה, לא כל אמן עושה זאת ואת מגישה זאת באהבה ובשמחה. אישית אהבתי את העבודות בהן הקוים מטשטשים והצבע נמהל זה בזה...אמירתך חזקה ועושה חשק להמשיך וליצור... המון תודה...:)

      חגית,

      ואני התעוררתי אל דברייך, לא פחות ממה שהתעוררתי מהם.

      אהבתי כל מילה ממה שכתבת כאן. נצרתי. והחלטתי שלא כדאי שאוסיף אף מילה, כדי שאלה שלך יישארו וימשיכו להדהד. תודה יקירתי גם לך.

        24/6/12 10:15:

      צטט: סטאר* 2012-06-24 08:44:54

      קווים ירוקים ואדומים . מהו הגבול שלי מהו הגבול שלך ?

      בתפירה מעניינת ביניהם את טווה דרך חיים ותהליך נפלא שעברת

      מספרת סיפורי בדים ומציירת במילים, תוך שמירה על איזון וערבוב מיוחדים המייחדים את עבודתך ...

      זהו תהליך בהחלט מעניין. גם אני "מתחתי" את הגבול...

      "מעבר לגבול" טוב שיש את היצירה . שבוע טוב :)

       http://cafe.mouse.co.il/post/1315228/

      כוכי,

      אז נכנסתי לקישור הזה, ולא היה גבול לשמחתי. וכך כתבתי לך שם: " את רואה? במרחבים הוירטואליים אין גבולות. את ביקרת אצלי במרחב הגבולות שבין האדום והירוק, ומשם נתת לי סימן להגיע לאין גבולות שלך. ולא היה גבול לסקרנותי ולשמחתי. במרחב הוירטואלי אפילו השמיים כבר לא יכולים להשוויץ ש "השמים הם הגבול". תודה אהבתי וגיליתי כדברייך "הגבול שלי, הוא לא בדיוקן הגבול שלך" וטוב שכך".

      וכמובן, תודה על דברייך כאן על רשימתי ועל עבודתי.

        24/6/12 10:08:

      צטט: Avivit Agam 2012-06-24 08:35:45

      זה הזכיר לי שכתבתי מאמר על הגניאולוגיה של הצבע האדום

      תודה לך אביבית.

      אשמח לקבל את המאמר - מעניין אותי מאד.

        24/6/12 10:08:

      צטט: רות_ד 2012-06-24 08:17:02

      מעניין.אהבתי את העבודה של השקף עם העצים

      תודה לך רות.

      שמחה שזו העבודה שאהבת. אני חייבת לציין, אם כבר אמרת, שמבין כל העבודות בסדרה הזאת, זאת באמת העבודה הטובה ביותר, והמעניינת ביותר. הבעיה שהצילום עושה לה קצת עוול. בצילום היא נראית פחות טובה. אבל האמת שהיא העבודה החזקה. שמחתי שאהבת.

        24/6/12 10:05:

      צטט: sari di 2012-06-24 06:44:22

      מסע מרתק במרחבי היצירה שלך ...עבודות מרשימות ומרשים באותה מידה תעוד התהליכים.

      תודה לך שרי.

        24/6/12 10:05:

      צטט: אוריתלנ 2012-06-24 06:31:00

      נורית, הצצה מרתקת ומסקרנת לתהליכי העבודה והיצירה שלך! ההשתקפות ב"קידוש אשם" ו"על קו התפר" מעניקה מימד מיוחד ועשיר לעבודות.

      הי אורית,

      מיותר לציין שאני שמחה שאת כאן. ואני שמחה.

      שמחה שאהבת ומצא חן בעיני ששמת לב והדגשת במיוחד את 'קידוש אשם' ו'קו התפר'. הבחנה יפה לך.

      תודה.

        24/6/12 10:03:

      צטט: ד'ר רותי לאופר 2012-06-24 06:25:51

      נורית, כרגיל - מאד מאד מרתק. גם עינייני האגו (שתמיד מתקיימים בכל התקבצות של אנשים) ועוד יותר עינייני היצירה. אשוב לקרוא ביתר שימת לב כשרק אוכל..). זה לבינתים..

      רותי יקירה,

      תודה שהצצת. נכונה הנקודה שציינת ( והיא לגמרי לא זניחה) לעניין האגו. כידוע לך ממרחק של שנים קל יותר לראות את זה ואף לשים בגיחוך מה את האצבע על זה. אשמח אם תשובי להתעמק, ולקרוא, ואשמח עוד יותר לשמוע ( לקרוא ) את תגובתך. ובינתיים הרבה תודה

        24/6/12 10:01:

      צטט: rutpal1 2012-06-24 06:06:59

      נורית יקרה,
      דברייך המרתקים הזכירו לי ימים רחוקים. את גרשון אין צורך להציג לפניי. למדנו באותו זמן בבצלאל זכורה לי התקופה בה ניסה להשתלט על אגודת האמנים. הוא היה בהחלט משכמו ומעלה בהבנת האמנות אבל  תככן מעין כמוהו. לטעמי הוא לא היה צייר מעניין. איבדתי את הקשר איתו מיום שנסע לברזיל ואיני יודעת דבר על ציוריו העדכניים.
      העלית כאן פוסט לדוגמא מעניין מאד. את דיוקנותייך ברובם אהבתי , אינני מאוהבי האמנות הרעיונית , אבל האמת שצריך לראות את היצירות במציאות כדי להביע דעה סופית. מקווה להתראות איתך באחד הימים.
      רות

      הי רות,

      כן מי שהיה שם, והכיר את גרשון, יודע בדיוק על מה אני מדברת. תודה על דברייך, על שקראת ועל שהבעת את התרשמותך. מאחר ועכשיו את נמנית בין רשימת החברים שמקבלים רשימות שלי, את יכולה להכנס לרשימות קודמות, לדעתי תמצאי שם הרבה דברים שיעלו לך זכרונות מימי חיפה.

        24/6/12 09:57:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-06-24 04:05:24

      את מדהימה אותי כל פעם מחדש . ביסודיות שלך בתיאור המדהים של התהליכים, ממש מרתק והעבודות שאני מאד אוהבת כמובן. די הדהים אותי השימוש בשקפים. עשיתי פעם תפאורה לתיכון בו עבדתי מצילומי רנטגן והצבתי פנס מאחור שהאיר אותם. זה היה ליום השואה. עוד הוכחה לחיבור בינינו. (:

      הי רוניתי,

      החבור בינינו הוכח כבר מזמן ( לא כן?). כמה אני שמחה שאני מדהימה אותך מחדש בכל פעם. אותך להדהים זה לא מובן מאליו. אכן אני נהנית להכנס לתיאור הפנימי, הסודי ויסודי, שכן זה מה שבאמת עשיתי בזמן אמת, אלה היו התהליכים, ועכשיו זו ההזדמנות שלהם להתגלות ולהשאר כתובים לנצח. שמחה שאהבת את העבודות. ותודה יקירתי. חשבתי שהירוק והאדום האלה מתאימים למגפיים הירוקות, ולנעליים האדומות שהצגת לא מזמן בפייסבוק. את מוזמנת להביא את זה לכאן. כאן זו הממלכה של הירוק והאדום.

        24/6/12 09:54:

      צטט: perach1 2012-06-24 02:04:26

      תודה על הפוסט היפה והמושקע .. והשיתוף.. ומה שרואים מכאן לא רואים משם .. אדום כחוט השני הוא בעצם ירוק (:

      תודה פרח, שהשתתפת בשיתוף, וכדרכך מוצאת לך 'פאנץ ליין' - אומרת וסוגרת. אהבתי.

        24/6/12 09:38:
      נורית , התעוררתי לבוקר אדום-ירוק ללא גבולות, נפעמת ונהנית מכתיבתך המנתחת לא פחות מהיצירתיות הרעיונית השופעת. ראיתי לפני כירורגית אומנתית החושפת ביד אמונה עולמות שמתחת לשכבת העור/הבד ומסבירה בפירוט רב כמעט הכל, (התת-מודע גם משתתף ביצירה ולכן זה כמעט בעיני, שלי כמובן). אז תודה על ההצצה, לא כל אמן עושה זאת ואת מגישה זאת באהבה ובשמחה. אישית אהבתי את העבודות בהן הקוים מטשטשים והצבע נמהל זה בזה...אמירתך חזקה ועושה חשק להמשיך וליצור... המון תודה...:)
        24/6/12 08:44:

      קווים ירוקים ואדומים . מהו הגבול שלי מהו הגבול שלך ?

      בתפירה מעניינת ביניהם את טווה דרך חיים ותהליך נפלא שעברת

      מספרת סיפורי בדים ומציירת במילים, תוך שמירה על איזון וערבוב מיוחדים המייחדים את עבודתך ...

      זהו תהליך בהחלט מעניין. גם אני "מתחתי" את הגבול...

      "מעבר לגבול" טוב שיש את היצירה . שבוע טוב :)

       http://cafe.mouse.co.il/post/1315228/

        24/6/12 08:35:
      זה הזכיר לי שכתבתי מאמר על הגניאולוגיה של הצבע האדום
        24/6/12 08:17:
      מעניין.אהבתי את העבודה של השקף עם העצים
        24/6/12 06:44:
      מסע מרתק במרחבי היצירה שלך ...עבודות מרשימות ומרשים באותה מידה תעוד התהליכים.
        24/6/12 06:31:
      נורית, הצצה מרתקת ומסקרנת לתהליכי העבודה והיצירה שלך! ההשתקפות ב"קידוש אשם" ו"על קו התפר" מעניקה מימד מיוחד ועשיר לעבודות.
        24/6/12 06:25:
      נורית, כרגיל - מאד מאד מרתק. גם עינייני האגו (שתמיד מתקיימים בכל התקבצות של אנשים) ועוד יותר עינייני היצירה. אשוב לקרוא ביתר שימת לב כשרק אוכל..). זה לבינתים..
        24/6/12 06:06:

      נורית יקרה,
      דברייך המרתקים הזכירו לי ימים רחוקים. את גרשון אין צורך להציג לפניי. למדנו באותו זמן בבצלאל זכורה לי התקופה בה ניסה להשתלט על אגודת האמנים. הוא היה בהחלט משכמו ומעלה בהבנת האמנות אבל  תככן מעין כמוהו. לטעמי הוא לא היה צייר מעניין. איבדתי את הקשר איתו מיום שנסע לברזיל ואיני יודעת דבר על ציוריו העדכניים.
      העלית כאן פוסט לדוגמא מעניין מאד. את דיוקנותייך ברובם אהבתי , אינני מאוהבי האמנות הרעיונית , אבל האמת שצריך לראות את היצירות במציאות כדי להביע דעה סופית. מקווה להתראות איתך באחד הימים.
      רות

        24/6/12 04:05:
      את מדהימה אותי כל פעם מחדש . ביסודיות שלך בתיאור המדהים של התהליכים, ממש מרתק והעבודות שאני מאד אוהבת כמובן. די הדהים אותי השימוש בשקפים. עשיתי פעם תפאורה לתיכון בו עבדתי מצילומי רנטגן והצבתי פנס מאחור שהאיר אותם. זה היה ליום השואה. עוד הוכחה לחיבור בינינו. (:
        24/6/12 02:04:
      תודה על הפוסט היפה והמושקע .. והשיתוף.. ומה שרואים מכאן לא רואים משם .. אדום כחוט השני הוא בעצם ירוק (:
        24/6/12 01:27:

      צטט: IlanaHaley 2012-06-24 01:21:46

      נוריתית לעולם לא אדע כיצד את עושה זאת. יש לי אתר שלם ואינני מצליחה גם איתו. זה פנטסטיץ. כל מה שאת עושה הוא, לדעתי פנטסטיץ אכתוב לך מיילץ יש הרבה דברים לספר.

      אילנה יקרה לי,

      המייל שלי מחכה לך בזרועות פתוחות. כתבי אני מחכה. ותודה על דברייך.

        24/6/12 01:21:
      נוריתית לעולם לא אדע כיצד את עושה זאת. יש לי אתר שלם ואינני מצליחה גם איתו. זה פנטסטיץ. כל מה שאת עושה הוא, לדעתי פנטסטיץ אכתוב לך מיילץ יש הרבה דברים לספר.

      ארכיון

      פרופיל

      נורית-ארט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין