| עכשיו אני עייף, רוצה לנמנם טיפה האוכל מתעכל לו לאט במורד הגוף חדר האוכל הקיבוצי מכיל שולחנות ארוכים, רעש מילמולים נישא בחלל החדר חודר לתאבון ומעיק על החשיבה ישבתי היום באחד השולחנות, לועס בשקט בלי לדבר היא ישבה מולי, לבושה סריג בצבע קרם בהיר, משקפיים קטנים ופנים קטנות קטנה כזאת כמעט שקופה, לידה ישבה חברה מהצוות שלהם, קשקשנית דומיננטית דורש תשומת לב של כולם דוחפת את עצמה לתוך מרכז השיחה, דואגת להיות המרכז. היא לעסה בעדינות כזאת, ביסים קטנים, ניסתה פעמיים בקול ענות חלושה להצטרף לשיח המילמולים אמרה כמה מילים בשקט. שקופה הם לא רואים אותה, הם לא מקשיבים לדבריה סיימתי את המרק גולש הטעים, ניסיתי להקשיב לשיחת הסרק שלהם, דיון מעמיק על לאזניה היא ניגבה את השפתיים וגופה הקטן התמתח. חשבתי לעצמי מעניין כמה עצב היא מכילה, להיות שקופה לכולם |