כבר שנתיים שהעץ המתנודד ברוח מול המרפסת הקטנה בביתי לא פרח (נדמה לי שזה אזדרכת).

אולי לא היו לו מספיק מים.

אתמול זיהיתי שלוש תפרחות ראשונות.

הבוקר היו שם שלושים.

עמדתי מולו בשמש של תחילת יום,

נשמתי אותו עמוק,

חייכתי אליו,

התבוננתי בהילת החיים סביבו

(דבורים ופרפרים וציפורים אינספור),

וסימנתי אותו בתור החוויה הטובה הראשונה להיום.

הנה הוא לפניכם.