כותרות TheMarker >
    ';

    פוליטיקה זעירה

    בעיקר על החוויה הפוליטית וקצת על אהבות אחרות-כיצד מתנהלים הדברים במאה ה-21 בין אידאולוגיה למסחר. על האדם כחיה פוליטית, על תרבות ואידאולוגיה. על נושאים שברומו של עולם ועל זוטות מן הקרקעית.

    ארכיון

    0

    הם כבר לא נחמדים

    5 תגובות   יום ראשון, 24/6/12, 15:50

    המחאה בקיץ שעבר צברה פופלאריות רבה בציבור, כי הצליחה לעורר את הדימיון והצליחה לגרום לרבים לזהות את השקרים הקטנים של המציאות החברתית הכלכלית ה"שקופה". היא הצליחה גם, בגלל שהיא נתפסה כמחאה נעימה, כאירוע חברתי יותר מאשר כאירוע פוליטי. חצי מליון המפגינים שיצאו לרחוב היו חלק מהפניג מזכך, עם או בלי שלמה ארצי. מחאת הקיץ עוררה ברבים פרץ נוסטלגיה, תחושה של ישראל דמיונית של פעם, סולידרית, אותנטית ויצירתית ולא ישראל של רדיפת הבצע, האינדבדואליזם והחזירות.


    החיבוק העז של הבורגנות את המחאה היה סוד עוצמתה ומה שאיפשר לה ליצור שינוי תודעתי רחב בציבור. כאשר נתניהו בחושייו המחודדים, גילה סימני בהלה מהמחאה, זה לא היה בגלל שדפני ליף באוהלה עוררה אותו מתרדמתו, אלא שהוא הבין את הפוטנציאל המאיים של המחאה הזו. לכן לקראת הקיץ הקרב, השתנה הטון, המטרה היא לא למנוע את המחאה, אין באמת קונספירציה עליונה ואין באמת ישיבות מתוחכמות של רבי יועצים הבוחשים בקלחת ביד אמונה. אבל, כן יש כאן ניסיון להפריד בין הגרעין הקשה של המאבק לבורגנות הישראלית.


    המעמד הבורגני הגבוה והבינוני, היו הכוח המניע של המחאה הקודמת, הם המעמד ממנו חוששים הפוליטקאים, הם המעמד שיכול לגרום לשינוי מהותי בזירה הפוליטית, כלכלית חברתית, אך הם גם המעמד, שכאשר תחל האלימות ברחובות ישארו בבית. יצירתה של אווירה אלימה סביב ההפגנות היא המתכון הבטוח ליצירתו של חיץ בין המארגנים ואחד הכוחות המשמעותים של הזעקה הציבורית.


    פירוקו של גרעין המאבק החל כבר עם הקמתה של ועדת טרכטנברג ועם הממלצותיה לקדם את חוק החינוך חינם מגיל 3 ובהמלצותיה בתחום המיסוי. טרכטנברג שוועדתו והמלצותיה נתפסו בעיני אנשי המחאה בתחילה, כועדת מיסוך מטעם הממשלה, הפכה בפחות משנה, לקנה המידה לדרישות המחאה. על יד כך עיקרה הממשלה חלק ממהות המחאה והפכה אותה לכזו הנתפסת כמוצלחת במישור המעשי ומייאשת עד כאב במישור הרעיוני.


    הבורגנות הגבוהה והבינונית איננה מוכנה, באמת, לשלם את מחיר המחאה, איננה רוצה להמשיך ולממן את יתר חלקי החברה, והיא גם איננה מוכנה לשינוי מהותי. למעשה היא מקבלת כמעט במלואן את הטענות של נתניהו ומשרד האוצר על הצורך, למשל, לשמור את מסגרת התקציב ולא לפרוץ אותה, ואת הטענות על איתנותה השברירית של הכלכלה הישראלית. לכן היא מסתכלת על אירועי קיץ שנה שעברה ורואה את ההישגים כמכובדים, וזוכרת את התחושה הנפלאה, אבל האחריות והשמרנות לא יאפשרו להם להרחיב את גבולות המאבק. הפן המייאש או האווירה המלנכולית סביב המחאה הם יותר תוצר של תחושה שהפוליטיקה תמיד תישאר עכורה ומנותקת מן העם ובלתי אפשרית לשינוי .


    ההתנהגות האלימה של המשטרה שגררה בעקבותיה גם תגובות אלימות של מפיגינים אמש, הם לא הגפרור שיצית את המחאה אלא לפיתתהמוות שלה. אנשי האוהלים החביבים משדרות רוטשילד מצויירים כעת, לא כאוכלי סושי מפונקים אלא כאנרכיטסטים, פורעי חוק, המחפשים להפיל את המלך מכיסאו. וכאשר המחאה לובשת צורה שונה ומתחזקת בכוחות חדשים, היא הולכת ומאבת את התמיכה הרחבה שהייתה למחאה בקיץ הקודם ואת הלגיטמציה שלה בקרב הציבור. התקשורת ששנה שעברה נכוותה ברותחין מן המחאה בהכנסותיה, כבר איננה ממהרת להציג את המציאות על מסכי הטלוויזיה של הציברו והשיח סביב המחאה באינטרנט וברשתות החברתיות, נותר מוגבל למעגלים מסויימים ומצומצמים.


    כך נבנית מחאת קיץ 2012, אלימה יותר, קטנה יותר וגם אם היא תחזיק מעמד ולא תדעך, קיימת סכנה גדולה שהיא תפעל על פי מודל בילעין: אירוע המתקיים באופן טקסי וקבוע, שרבים מודעים לקיומו אבל הוא לא חלק מהוויתם ומחייהם.         

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/7/12 15:50:

      צטט: shai.h 2012-07-02 21:07:55

      וטוב שהם לא נחמדים. כשיש סוציאל-דמוקרטים אמיתיים התפקיד שלהם הוא לא להיות נחמדים. זהו תפקידם של ביבי, ברק, יאיר לפיד ועוד אנשי מרכז דביק, לח ומסריח.

       

       

      אני מסכים אתך שזה טוב במובנים רבים

      אך אני עדין לא בטוח שבמדינה כה שמרנית ומקובעת

      זה לא ישרת את האינטרסים של מקבלי ההחלטות

        2/7/12 21:07:
      וטוב שהם לא נחמדים. כשיש סוציאל-דמוקרטים אמיתיים התפקיד שלהם הוא לא להיות נחמדים. זהו תפקידם של ביבי, ברק, יאיר לפיד ועוד אנשי מרכז דביק, לח ומסריח.
      מולי,כתבת יפה ומעורר מחשבה.העברתי הלאה
        25/6/12 09:27:
      כולם צועדים לאן שנושאות אותם רגליהם.. העיקר לא לדרוך במקום
        25/6/12 06:29:
      וככה תצעד ישראל שוב לקראת גרוזיה או אוזבקיסטן....

      פרופיל

      מולי בנטמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין