זה הסיפור של,

אילן ואילנית...

חברי הטובים,

גם הוא ובעיקר היא.

הם ישבו שעות,

הוא והיא,

היא אישה,

אישה מלאת נשיות,

הוא גבר,

שמחפש את הנשיות שלה,

רוצה לשקוע בתוך הנשיות,

לחדור לתוכה,

היא חיפשה איש שיחה,

כזה שתוכל לשפוך את ליבה לתוכו,

שייתן לה עצה טובה,

מילה מנחמת בזמן מצער,

היא לא רצתה להיות בודדה,

למרות שגברים חיזרו על פיתחה,

ומדי פעם הורשו לחדור,

מבעד לדלת

אבל אותם,

גברים,

לא היו אנשי סודה,

לא חבריה האמיתיים,

הוא אמר לה,

אני חבר אמת שלך,

אבל,

בד בבד,

את אישה,

שמסעירה את תשוקותיי,

אותך אני רוצה איתי במיטה,

נכון,

איני יכול להיות אישך,

אבל אני יכול להיות גם חבר וגם מאהב.

הרי לא הייתי כאן,

בדיאלוג בינינו,

לא את לא היית אישה,

אני כאן איתך בזכות היותך אישה,

אני נותן לך אותי,

ואת נותנת לי אותך,

כך אמר לה...

זה לא שאני מנצל,

זה לא שאת מנצלת,

זה שנינו,

מקבלים

אחד את השנייה,

ולהפך.

קח ותן...

של אישה לא נשואה,

וגבר נשוי

כך אמר לה.

דיאבוליק.