כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    תיבת פנדורה

    כל מה שיש לי בראש, בלב, בדם, באגן ובאיבר המין שרציתי לשתף אותך ולא העזתי.

    נכנס יין - יצאה הבושה

    2 תגובות   יום שני, 25/6/12, 01:02

    מוצ"ש, היא מארחת בסלון 3 אימהות מהכיתה של הילדה בקשר למסיבת סיום. אני, כיודע את מקומו, סגור לי בחדר , צופה בכדורגל כדי לא להפריע. הצחוקים מתגלגלים בסלון. 3 האימהות האחרות הן רוסיות. לא יפות אבל יש לרוסיות סקס אפיל של אישה דומיננטית שיודעת לקבל מה שהיא רוצה. נשים חזקות.

     

    ואני במיטה מדמיין לי, הנה עוד רגע היא תקרא לי, אני אצא, "בוא הנה, תפתח לי את הבקבוק" היא מושיטה לי בקבוק יין אדום יבש. אני חולץ את פקק השעם וניגש לשולחן, מוזג לכל אחת כוס גדושה של נוזל אדום ומשכר.

    "איזה מזל שיש פה גבר יעיל"  אומרת אלכסנדרה במבטא כבד וחיוך ממזרי. "בשביל זה היא מחזיקה אותי" אני עונה ועובר לכוס הבאה.

    אני מניח על השולחן חצי בקבוק ריק וחוזר אל החדר ואל המשחק. ברקע הנשים מנהלות שיחה ערה עם צחוקים מתגלגלים, לחשושים וקולות של מצתים. 

    אחרי חצי שעה, שוב קריאה "בוא רגע בבקשה". אשתי יושבת על הספה בין לידיה ואינה ואלכסנדרה עומדת מחזיקה סיגריה ליד החלון. "מה את צריכה" אני שואל ומזהה את הבקבוק שהיה חצי מלא מקודם עכשיו כבר ריק וגם הכוסות התרוקנו באופן מרשים. אני צרכן מאד חלש של אלכוהול. מעולם לא ידעתי ממש לשתות או להשתכר.

    התשובה שלה הקפיאה אותי על המקום, "סיפרתי לבנות על הבעיה הקטנה שלך". לא ידעתי לאן היא מכוונת, לבעיה בעבודה, הלחץ הנורא. לעובדה שמעולם לא יכולתי להיות פרטנר ראוי לשתייה? אולי על הסיפור עם העירייה?

    "יש לי בעיה?" שאלתי בנון שלנטיות, מנסה לחייך ולשדר זרימה. "יש לך בעיה רכה" התגלגלה אשתי מצחוק והאחרות צוחקות איתה. הכיוון הזה מעביר בי זרם קר ולא נעים.

    "על מה לעזאזל את מדברת?" אני כבר לחוץ ולא מסתיר. "סיפרתי לאינה שכבר תקופה ארוכה אתה לא מצליח להעמיד אותו ושניסינו כמעט הכל" 

     

    אני בשוק מוחלט, העיניים מתרוצצות בחורים, מביט בפרצופים המגחכים מולי ומנסה לחשוב על קאמבק או אפילו תשובה שתישמע רצינית. אינה אומרת "אני כבר היה לי פעם גבר שזין שלו חלש. זה בגלל שהוא כבר היה לו משעמם ורצה סקס חדש, אמרתי לאישתך שהיא צריכה לתת לך סקס חדש"

     

    "טוב" חייכתי במבוכה "אני תמיד שמח ללמוד ולהכיר דברים חדשים" והתכוונתי להסתובב חזרה כשאינה קראה לי "חכה, בוא שנייה" חזרתי למרכז החדר, נעמדתי מולן. אינה לחשה משהו באוזנה של אשתי שהנהנה בחיוב ולקחה עוד סחיבה של אלכוהול.  אינה נעמדה מולי "תוריד רגע את הג'ינס בבקשה" אמרה לי. "מה פתאום, אין סיכוי" עניתי והסתובבתי חזרה, ולהפתעתי אלכסנדרה נעמדה מולי חוסמת את דרכי. אינה תפסה בידי , "נו רק לשנייה, אני רוצה לראות אם אפשר לסדר" וידה השניה נשלחה לעבר כפתור המכנס. כיסיתי אותו מהר בידי אלא שאלכסנדרה תפסה ומרחיקה אותה והנה גם לידיה נעמדה ותפסה בידי , משחררת את אינה לעשות כרצונה. אני תפוס בזרועותי ע"י 2 נשים , אני יכול לנער אותן די בקלות אבל אני לא טיפוס אלים. הן שיכורות לגמרי אני אומר לעצמי. ופונה לאישה "זה לא לעניין".

     

    "אתה בעצמך לא לעניין" עונה לי אשתי באגרסיביות, אולי במקום להילחם תיתן לה לבדוק , אם אני יכולה לסבול בשקט עם האימפוטנציה שלך אז המינימום שאתה יכול לתת חזרה זה שאינה תנסה לעזור לנו".

    אני המום וחסר אונים. מוקף, תפוס ובעיקר מבולבל ומרגיש לפתע איך המכנסיים מופשלות לבירכיי ואני עומד בסלון, מול נשים זרות  בתחתוניי.

     

    "מה זה? איפה הגבר שלך?" שואלת אינה בתמיהה ואלכסנדרה מתפוצצת מצחוק ואשתי ממלמלת בקול, נו , אתן רואות... ויד איתנה ממששת מגששת את תחתוני, לא חלילה באופן מיני, יותר בדיקה של רופא טירונות. היא מוצאת את האיבר שמהלחץ הצטמק והתקפל בתוך עצמו עד כמה שניתן. ידה של אינה אוחזת בלחיצה את איברי ומשפתיה נפלט - מסכנה...

     

    היא מביטה באשתי ואומרת - לא טוב. זה ממש קטן. ואלכסנדרה אומרת תני לי רגע להרגיש גם. והן מחליפות ידיים ואלכסנדרה שידה עדינה ספק אוחזת ספק מודדת את איברי שמסרב להתרגש לנוכח המגע הזר ונשאר מקופל בתוך עצמו. אלכסנדרה מסתכלת למטה ולא מגיבה. נראה שהיא עצמה קצת במבוכה. היא אומרת ללידיה, תרגישי, בחיים לא ראיתי כזה דבר ויד שלישית נותנת לי בלי כוונה מכה קטנה באשכים. הנה סוד על אשכים של גבר - בעיטה זה משהו לא נעים אבל מכות קטנות זה הכאב והעינוי הכי גדול. הפספוס של לידיה מקפל אותי.

     

    הבנות משחררות אותי ואשתי שואלת בדאגה אם הכל בסדר. אני אוסף נשימה ואומר כן. אשתי פונה לאינה ושואלת "יש בכלל מה לתקן?" אינה אומרת "תשמעי, לא חשבתי שזה ככה. לא יודעת" פניה של אשתי מתכרכמות. אלכוהול גורם לה לתגובות קיצוניות. 

    אני מתרומם ואוחז במכנסי המופשל. אחרי החוויה המשפילה בא לי לברוח משם. אבל אינה, יש לה כח ימח שמה, עוצרת, אומרת רגע. שב על הספה. "אולי מספיק עם השטויות?" אני כועס אבל נראה שאיש לא מתרגש מכך. 

    אינה אומרת - שב רגע ותוריד הכל, אני יש לי חשמל בידיים, אני אנסה לגרום לו לקום.

     

    סיום חלק א'.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/6/12 02:30:

      צוחקמצטרפת לנועה...

        25/6/12 14:10:
      לא ברור לי אם מדובר פה בגילוי נדיר של אומץ, פנטזיה מוטרפת, או סתם שיעמום רדיקאלי... אבל נזרום לחלק ב' (:

      ארכיון

      פרופיל

      הכותב לאשתו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין