זוכר אתך ,תמונה שלך חקוקה בזיכרוני ,רוקדת עירומה ומאושרת על הגבעה בין פרחי הבר,יפה כל כך,שחומה, ומרחפת לך בנוף,תלתליך בוהקים בשמש החורפית,ישבנך אדום מעט,את מחייכת, נעה בעיניים עצומות,הרוח הנעימה מלטפת גופך,אהבתי לראות,אהבתי להרגיש,אהבתי לאהוב אותך,ירוק העשב הגבוה,צהוב חרדל הבר,עץ השיזף,ועץ השקד שהיו צמודים להם, מאוחדים כעץ אחד,עץ הזית העתיק ובו עצמות גולגולת הפרה הלבנות, שמתי שהוא הונחו בתוכו,טרסות האבן העתיקות,כל אלה הפכו לחלק מזיכרוני.
הם רק הרקע לך,הם היו כאן מאות בשנים,ואת רק לרגע,אבל זה הרגע שתמיד אזכור..