כשהעצב עומד ליד הדלת
ממתין כשלט שהוטמן במלט
משתנק לו הפלט

כשהמחשבה עומדת עירומה
לוחצת לי על האונה
אני דומע בהכנעה

אני יודע שיש אנשים שמצליחים
מצליחים להלחם בשדים
כנראה אני שייך לחלשים

כשהשד מציץ מחור המנעול
אני יודע שזמני שאול
פתטי עוד יותר עם מסקנות קשות
אני מרכין ראש לקבלת הסטירה
ומגיש את הלחי השניה

למוד אכזבות
מפוטם בהבטחות
נטול ציפיות

אני סוגר עיניים
ומתפלל שאולי פעם או פעמיים,
תתקיים עבורי משאלה, או שתיים