כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אני אשה

    0

    הבית ריק

    31 תגובות   יום שני, 25/6/12, 23:27

    לפני שבוע ויום--נפטרה אימי,,

    נכון- בשיבה טובה,זכתה לנכדים,לנינים

    עייפה מהחיים.

    ועכשו-

    בית ילדותי ובגרותי נשאר חשוך,סגור ומסוגר.

    הבית ללא אימי-הוא כבר לא בית

    הוא קירות,חלונות,תריסים,דלתות.

    מבנה.

    הנשמה שהפכה את המבנה לבית

    כבר לא גרה שם יותר!!!

    כמה שזה עצוב

    וכמה שזה כואב........

    אימי- אחת מעמודי התווך של חיי -הלכה לעולמה

    ואני ? מצחיק- הפכתי להיות האחראי המבוגר !!!!!

    דרג את התוכן:

      תגובות (31)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/7/12 13:58:
      משתתף בצערך שולח חיבוק
        1/7/12 13:23:
      חוויתי את אותה חווייה מזוויעה ואת הצלחת לרגש אותי כי התמונה שציירת חופפת לתוגה האוניברסלית של כל יתום ויתומה.
        30/6/12 01:36:
      ושוב תודה לכל חברי הוירטואליים...תגובותיכם חיממו את ליבי.
        29/6/12 13:22:
      בתחילה סומכים על ההורים אבל כאשר ההורים מבוגרים, יש לתמוך בהם, ולאט לאט גם יורדת האוטוריטה, וגם כשהם בשיבה טובה ואולי קצט מוגבלים, והם עדיין ההורים , ובכל גיל זו אבדה, חבוק גדול
        28/6/12 14:37:
      אשה יקרה משתתף בצערך העמוק וזו אינה פראזולוגיה אמא זו אמא זו אמא ללא תלות במספר שנות חייה עלי אדמות יש האומרים שהורינו לא מתים לנו עד אשר אנחנו מתים גם.. כי זכרונם מלווה אותנו לעולמים שוב קבלי את השתתפותי ממני
        28/6/12 10:51:

      תודה על תשומת ה''

      יונה

      הערב

      הזמנה יובל מבצלאל

        27/6/12 10:38:
      איתך באבלך
        27/6/12 09:48:

      כואב מאוד מאוד

      תמיד היא תהיה נצורה בליבך
      תנחומי מעומק ליבי.חיבוק אנג'לנשיקה

        27/6/12 08:42:
      חמודה
        27/6/12 07:13:

      וכאחראי מבוגר. ומבוגרת במקרה שלך. מותר לך להיות הכי הכי את! עם כל העצב והזכרונות ברגעים שהם באים. רק לימים הרבה יותר קלים ...תנחומים.

        27/6/12 00:21:
      תנחומיי
        26/6/12 17:21:
      אני משתתפת בצערך מבינה ללבך זה הזמן לארוז כוחות ולהתחזק. ואני מחבקת אותך בכל כוחי.
        26/6/12 14:01:
      תנחומי מכל הלב. שלא תדעי עוד צער
        26/6/12 13:41:
      תודה לכל חבריי המנחמים.
        26/6/12 13:35:

      עצוב ומרגש. אלו הם בדיוק הדברים מהם הכי הרבה חוששת .

      לכן מידי יום משוחחת איתם, מבקרת, צוחקת, עדין לא מספיק.

      גלגל אכזר של החיים. חיזקי ואימצי.

        26/6/12 10:36:
      שתזכי לרק בשורות טובות מעכשיו
        26/6/12 09:45:
      חיבוק יקירתי, הזכרונות הם אלו הממלאים את החלל שנוצר. נ.ד. שלא תדעי עוד צער וכאב.
      כל כך כואב, שולחת חיבוק!!!
        26/6/12 09:09:
      זה כואב ועצוב ,מבינה ללבך ותחושת הריקנות ,חיבוק יקרה ... יהי זכרה ברוך !
      משתתף בצערך ובצער המשפחה, יהי זיכרה ברוך!
        26/6/12 08:19:
      לצערי אני מזדהה איתך ב- 100%. הפרידה וההתבגרות הזו הם הדברים הכי קשים ומשפיעים. איתך.
        26/6/12 07:30:
      שלא תדעי צער, עצוב אך זה גלגל החיים
        26/6/12 05:49:
      תנחומיי מכל הלב...
        26/6/12 00:20:
      כשעמוד התווך הולך לעולמו בבית הכל נגמר. אני מדברת מתוך נסיון. גם אני יתומה מאב ומאם ומאז הבית נסגר והכל השתנה. אלה הם החיים וחבל. משתתפת בצערך.
        26/6/12 00:09:

      צטט: ron-coaching 2012-06-25 23:44:26

      עכשיו זה המקום לומר תודה לאימא , על הכל...!!

      עכשיו זה כבר מאוחר מדי, בחורצ'יק, צריך לעשות את זה כשההורים שלנו עוד חיים, אבל בדר''כ נזכרים אחרי, ומצטערים.

      משתתף בצערך.

        26/6/12 00:06:

      חברתי האהובה נשיקה

      חובקת אותך בחום ואהבה, מבינה לליבך ואת געגועייך לאימך

      האנשים נותנים את הציביון לבית בו הם גרים ומטמיעים בו את אישיותם

      הופכים קירות/ מבנה לבית חם ומלוכד

      יהי זכר אימך ברוך

      יקירה, כעת את ה" אחראית" להפוך מבנה לבית

      * כוכב אהבה ממני

      וחיבוק אוהב אוהב ונשיקות חמות לליבך, מלאכית שלי

      ''

        25/6/12 23:45:
      נכון שכל אובדן הוא קשה, של האמא קשה יותר, מנסיון...
        25/6/12 23:44:
      עכשיו זה המקום לומר תודה לאימא , על הכל...!!
        25/6/12 23:44:
      צודקת. משתתףבצערך.
        25/6/12 23:37:

      קבלי חיבוק יקירה

      יודעת בדיוק על מה

      את מדברת

        25/6/12 23:32:

      נישוק וגם חיבוק כזה. מכאן,

      [ מרגיש לי מוזר כל-כך קרוב בזמן. לכאב על האובדן להגיד "שלא תדעי עוד צער.." כל יום. לאט לאט. תתבגרי לך. בקצב שלך נשיקה]

      ארכיון

      פרופיל

      tאנג"ל
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין