כותרות TheMarker >
    ';

    הצופה / שרית סרי

    מקימת האירגון \"המרכז למידע זניח\".
    בשעות הפנאי מנהלת מירדפים אחרי מילים נירדפות.


    ארכיון

    חייו של אמן ישראלי

    26 תגובות   יום רביעי, 26/12/07, 16:32

     מאת: שרית סרי (כל הזכויות שמורות)

    לַאומן הישראלי המצוי, ישנם אך ורק שני מצבים :

    האחד....

     "אוף, מה-זה נמאס ממנו/ה... בכל חור הוא/יא תקוע/ה..."

    והשני

     "איפה את/ה נעלמת... לא רואים אותך יותר..."

     

     האם זוהי עקיפה אלגנטית של החטטנות הישראלית לדורותיה בחייו של האחר? האם זה בינלאומי תופעת ה"קצוות" הזאת?  או שזה ישראלי בלבד?

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (25)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/12/07 18:12:

       

      צטט: סרית 2007-12-27 13:57:25

       

      צטט: מיק מיק 2007-12-27 11:43:28

      יש כאן שוק של מטר על סנטימטר

      וזה או שאתה כאן או שאתה לא קיים

      זה עצוב ומציאותי כאחד

       

       

      השוק קטן - אבל לגבי ה'קיים' או 'לא קיים' - זה כבר עניין של הרגשה אישית, שלא לאמר או כן לאמר - מיקומנו האישי בעיניי עצמנו. מבחינתי לא רק שלא נעלמתי - נהפוך הוא (אם יש כזה דבר :-)))))

      יש משהו בדברייך

      ואני שמחה שמצאת את מקומך באשר הוא ואני בטוחה שהוא מצוין

      כי את אדון לעמך

      ולא בובת שעשועים ביד ה"יוצר"

        27/12/07 17:58:
      יש גם מצב שלישי (לפחות) שזה קשור בן משפחה לאו דווקא בן זוג
        27/12/07 14:07:

      תרבות שלמה מלאת יח"צ נבנית על העלמות ( לרבע דקה..   )של תוכנית/אומן/דמות

      ואז החזרה דרמטית מלאת פרומו..

       

      ואתמול שלמה ארצי קיבל פרס על מפעל חיים, מה זה אומר?

        27/12/07 13:57:

       

      צטט: מיק מיק 2007-12-27 11:43:28

      יש כאן שוק של מטר על סנטימטר

      וזה או שאתה כאן או שאתה לא קיים

      זה עצוב ומציאותי כאחד

       

       

      השוק קטן - אבל לגבי ה'קיים' או 'לא קיים' - זה כבר עניין של הרגשה אישית, שלא לאמר או כן לאמר - מיקומנו האישי בעיניי עצמנו. מבחינתי לא רק שלא נעלמתי - נהפוך הוא (אם יש כזה דבר :-)))))

        27/12/07 13:55:

      שתי קצוות קיצוניות שהן שני צדדים של אותו מטבע.

      אחר כך מאשימים את הקאסמים. הטירוף נמצא כאן.

        27/12/07 13:51:

       

      צטט: לוני זיבלט 2007-12-27 09:01:46

       

      קראתי כאן בלוג של מישהי שלדעתי היא אישה מעניינת ואפילו נחמדה, אבל שכתבה דברים חריפים מאד שאני עד עכשיו לא מבין.

      היא סיפרה על בן זוגה אשר לטענתה 'חצה את כל הקוים האדומים' ביחסים ביניהם והיא תהתה אם תוכל לסלוח לו.

       

      מה זה 'כל הקוים האדומים', שאלתי?

      האם הוא רצח ואנס את ביתם? לא

      האם הוא רק אנס אותה? לא

      האם הוא בגד באשתו? לא

       

      זאת אומרת שהוא איכזב אותה, אבל אי אפשר לאמר שהוא חצה 'את כל הקוים האדומים'.

      זאת הפרזה חסרת פרופורציה, ולדעתי היא לא היחידה שחוטאת בזה.

      יש בזה בהחלט משהו ישראלי וחבל. אנחנו לא נותנים לעצמינו לנשום וזה מתקיים מעבר לחייו של אומן בארץ.

       

      ואני שמעתי הבוקר, בבית הקפה השכונתי, תיאור של מישהו שאמר לאשתו: רק זיינתי, לא חשבתי שאני בוגד בך" :)

        27/12/07 13:50:

       

      צטט: חנה בית הלחמי 2007-12-27 10:49:24

      בתרבות של סיפוקים מידיים, את יכולה להיות או קיימת או לא קיימת. אין תהליכים, אין סאב-טקסט תרבותי, אין ספק, אין מחוזות הנסתרים מהעין. לא?

       

      צודקת, אין סאבטקסט - הכל פעור...

       ובתרבות של 'סיפוקים מידיים' - בכל מה שקשור בתחום המדיה (הטלויזיונית בעיקר) - היא הקובעת 'קיומו' או 'העלמותו' של אדם... והרי אם אני לא טועה - חיים שלמים מתקיימים מחוץ למסך. והם אפלו נחמדים.

        27/12/07 13:48:

       

      צטט: לוני זיבלט 2007-12-27 09:01:46

       

      קראתי כאן בלוג של מישהי שלדעתי היא אישה מעניינת ואפילו נחמדה, אבל שכתבה דברים חריפים מאד שאני עד עכשיו לא מבין.

      היא סיפרה על בן זוגה אשר לטענתה 'חצה את כל הקוים האדומים' ביחסים ביניהם והיא תהתה אם תוכל לסלוח לו.

       

      מה זה 'כל הקוים האדומים', שאלתי?

       

       

      רק שהוא לא יבצע "עליית מדרגה".... כי לא נוכל לעמוד בכך... ורק שזה לא יהיה "מתחת לכל ביקורת"... כי זה כבר ממש מפחיד...

        27/12/07 11:43:

      יש כאן שוק של מטר על סנטימטר

      וזה או שאתה כאן או שאתה לא קיים

      זה עצוב ומציאותי כאחד

      וחבל

      כי יש כמויות מדהימות של כישרונות מצוינים

      שאין להם מקום על מפת התודה המדיהטיבית

      כי הם איכותיים מדי.

      אנשים גם נעלמים מהתודעה נורא נורא מהר

      אני כל הזמן צוחקת על עצמי שאני אוציא את הדיסק ויהיה לזה הד כל שהוא ... לפחות שנה אחר כך אני אוכל לחזור לעשות חלטורות בסכומים יותר מכובדים.

       

      עגמומי משו....

        27/12/07 10:49:
      בתרבות של סיפוקים מידיים, את יכולה להיות או קיימת או לא קיימת. אין תהליכים, אין סאב-טקסט תרבותי, אין ספק, אין מחוזות הנסתרים מהעין. לא?
        27/12/07 09:47:
      יותר ישראלי מכובע טמבלנשיקה
        27/12/07 09:15:

      לא רק בישראל.

      אני חושב שזה פועל יוצא של החיים המהירים והקליפים של הזמן הזה.

      היום אין זמן לתוכנית ראיונות כמו מוקד נניח, מישהו חושב שבאמצע הפריים טיים ישבו 3 עיתונאים מול בן אדם אחד, רם דרג  וינהלו מולו חקירה ? בזמן הזה אנחנו מראיינים 3 אנשים,מביאים בדרן לתת קטע,עושים שאלון עם זמן ושולחים אותו לשיר.

      וכיוון שהרבה דברים מתרחשים בזמן קצר, כשמישהו לא נמצא לנו מול העיניים חודשיים שלושה זה נראה חשוד.

      הנה עכשיו כולם בטוחים שרונלדיניו (כדורגלן הוא סוג של אומן) גמר את הקריירה וצריך לפרוש.

      בעוד שנה סביר להניח שכולם יגידו "איזה מטומטם היה מי שויתר עליו" .

       

        27/12/07 09:01:

       

      קראתי כאן בלוג של מישהי שלדעתי היא אישה מעניינת ואפילו נחמדה, אבל שכתבה דברים חריפים מאד שאני עד עכשיו לא מבין.

      היא סיפרה על בן זוגה אשר לטענתה 'חצה את כל הקוים האדומים' ביחסים ביניהם והיא תהתה אם תוכל לסלוח לו.

       

      מה זה 'כל הקוים האדומים', שאלתי?

      האם הוא רצח ואנס את ביתם? לא

      האם הוא רק אנס אותה? לא

      האם הוא בגד באשתו? לא

       

      זאת אומרת שהוא איכזב אותה, אבל אי אפשר לאמר שהוא חצה 'את כל הקוים האדומים'.

      זאת הפרזה חסרת פרופורציה, ולדעתי היא לא היחידה שחוטאת בזה.

      יש בזה בהחלט משהו ישראלי וחבל. אנחנו לא נותנים לעצמינו לנשום וזה מתקיים מעבר לחייו של אומן בארץ.

       

        27/12/07 01:39:

       

      צטט: באה 2007-12-27 00:33:24

      לויד'ת..

       

      יש קאםבק?

       

      אולי איחוד?

       

      ניסים סרוסי כבר יכול?

       

      הצחקת אותי בהנאה... ניסים סרוסי כניראה עדיין באשליות.

      קאמבק - זה מצב מעולה. הבעיה היא שהוא מוכרז לאחר העלמותו של אומן לרבע שעה מ'המירקע'...

      אגב, אני כרגע ב'איחוד מחדש'

        27/12/07 01:37:

       

      צטט: סרית 2007-12-26 23:20:16

      וחברתי שלומית מזהירה מערביי הוקרה....

       

      והכי מפחיד:  "מפעל חיים"

        27/12/07 00:33:

      לויד'ת..

       

      יש קאםבק?

       

      אולי איחוד?

       

      ניסים סרוסי כבר יכול?

        27/12/07 00:08:

      שאלה לעניין ללא ספק....

      זוהי החברה שלנו לטוב ולרע, לא ?

      נכנסים לחייהם של אנשים אפילו אם אנחנו לא ממש מכירים. תאמינו לי זה עדיף תחושת ניכור וחוסר תשומת לב. כן, זה מציק ! אבל עדיף מציק חם מאשר נוח קר...

       

      אז לאן נעלמת שרית :) (קבלי כוכב על עצם השאלה שלי)

        26/12/07 23:20:
      וחברתי שלומית מזהירה מערביי הוקרה....
        26/12/07 17:38:

       

      צטט: סרית 2007-12-26 17:26:51

       

      צטט: prielh 2007-12-26 17:15:57

      יש עוד סטטוס אחד - מת!

      ואז הוא הופך למלך.

       

      צודק...

      אבל אחד לפני כן יש שלשה סימן לקבירתו של אמן בעודו בחיים:

      1."ערב מחווה"

      2. או חלילה "ערב הצדעה"...

      3.  או הכי חס וחלילה "פרס ישראל"....

       

      יופי,

      עכשיו אני לא מרגיש בנוח ללכת לערבי מחווה לאייקונים התרבותיים שלי.

      מה יהיה?

      צריך למצא תחליף..

      או אייקונים מתים.

       

        26/12/07 17:37:

       

      צטט: סרית 2007-12-26 17:26:51

       

      צטט: prielh 2007-12-26 17:15:57

      יש עוד סטטוס אחד - מת!

      ואז הוא הופך למלך.

       

      צודק...

      אבל אחד לפני כן יש שלשה סימן לקבירתו של אמן בעודו בחיים:

      1."ערב מחווה"

      2. או חלילה "ערב הצדעה"...

      3.  או הכי חס וחלילה "פרס ישראל"....

       

       

      4. שלא נשכח, "חיים שכאלה"..

        26/12/07 17:26:

       

      צטט: prielh 2007-12-26 17:15:57

      יש עוד סטטוס אחד - מת!

      ואז הוא הופך למלך.

       

      צודק...

      אבל אחד לפני כן יש שלשה סימן לקבירתו של אמן בעודו בחיים:

      1."ערב מחווה"

      2. או חלילה "ערב הצדעה"...

      3.  או הכי חס וחלילה "פרס ישראל"....

       

        26/12/07 17:15:

      יש עוד סטטוס אחד - מת!

      ואז הוא הופך למלך.

        26/12/07 17:06:

       

      צטט: ...blue 2007-12-26 17:05:57

      ישראלי נטו לדעתי..

      מנטאליות..

      לרצות תמיד את מה שלא בהישג ידולדחות את מה שנמצא ליד..

       

       

      התברברו לי האותיות :)

       

      ישראלי נטו לדעתי..מנטאליות של לרצות תמיד את מה שלא בהישג ידולדחות את מה שנמצא ליד..

       

        26/12/07 17:05:
      ישראלי נטו לדעתי..

      מנטאליות..

      לרצות תמיד את מה שלא בהישג ידולדחות את מה שנמצא ליד..

       

        26/12/07 16:50:
      יש לי תחושה שזה ישראלי בלבד - חלק מאוירת המאניה דיפרסיה שלנו.

      פרופיל

      סרית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגיות

      עטרה אופק המופלאה - חברה ועורכת סיפרי הראשון

      דורשת אמת - מאפרת /מציירת/ יהודיה

      כל הטורים שלי - החל מיוני 2007