יָצָאתִי לְדֶרֶךְ חֲדָשָׁה מוּאֶרֶת בַּמֶּרְחָב הָאֵין סוֹפִי שֶׁבָּהּ, פָּגַשְׁתִּי לֹא מְעַט אַנְשֵׁי דְּמָמָה, מַקְסִימִים כְּאֵלֶּה, עִם קֻרְטוֹב חֻצְפָּה, וְכֻלָּם הָיוּ צְמֵאִים, רְעֵבִים. לְאָקְט אֶחָד שֶׁל אַהֲבָה.
לְעִתִּים גַּם עָצַרְתִּי לְצֵידָה, ברעבוני בָּחַרְתִּי בְּדַרְכִּי מִסְעָדָה, מניטורית בַּסְּבִיבָה שָׁקְטָה, יָשַׁבְתִּי לִסְעֹד נַפְשִׁי בְּתוֹכָהּ, אֲרוּחוֹת רַבּוֹת הֻגְּשׁוּ בָּהּ, טְעִימוֹת, וְנִפְלָאוֹת, וּבְעִקָּר בָּלַט בָּהּ פשטותה, וְהַמְּחִיר, הָיָה פְּרוּטָה.
לִפְרָקִים עָצַרְתִּי בְּמִסְעָדָה מְפֹאֶרֶת, הַמֶּלְצָרִים בָּהּ עָנְדוּ פפיונים, וְסִנָּר לְבֶן, הָעִצּוּב הָיָה בָּהּ מְפֹאָר, הָרִהוּט עַתִּיק, והנברשות קְרִיסְטַל זוֹהֵר, הַמָּזוֹן שֶׁהֻגַּשׁ בָּהּ הָיָה גורמה, כָּבֵד אַוָּז בְּטַעַם קוֹקְטֵיל שׁוֹקוֹלָד, וַעֲלֵה הַחַסָּה קֻשַּׁט כְּפַרְפַּר, הַמּוּסִיקָה קְלַסִּית, מוֹנִיטִין שֹׁוִי דּוֹלָרִים, טְעִימוֹת מְתוּקוֹת שֶׁל יֻקְרָה, טָעַמְתִּי - לְצַד רָעֵב.
אוֹתְךָ פָּגַשְׁתִּי עַל אִם הַדֶּרֶךְ, בְּצֹמֶת לִבִּי הֶעָיֵף, הִגַּעְתָּ רָכוּב עַל סוּס דּוֹהֵר, שָׁלַחְתָּ חִיּוּכִים מְתוּקִים, וּמִסְּבִיבָן לֹא מְעַט רִגּוּשִׁים, יָצָאתִי מֵעֲלָטָה לְאוֹר, לִנְשֹׁם אֲוִיר, שֶׁל גּוּף מַרְעִיב עַצְמוֹ לְמוֹת, הָיִיתָ לִי מָקוֹר הַשְׁרָאָה, שֶׁל זְמַן אֱמֶת, מְצִיאוֹת חֲדָשָׁה, פָּקַחַתְּ עֵינַי לִרְאוֹת, אֶת הָאַפְלוּלִית מִסְּבִיבִי, וּמִתּוֹךְ שְׁטוּת, יָרִית לְעֶבְרֵי לֹא מְעַט תובנות.- אַךְ נוֹתַרְתִּי רָעֲבָה גַּם אַחֲרֶיךָ, וְהִמְשַׁכְתִּי לִנְדֹּד, עַל עפעפיי, רְסִיסֵי דְּמָעוֹת צוֹרְבוֹת.
בִּנְתִיבֵי, הֵאִירָה לִי שַׁמָּשׁ שַׁקְרָנִית, חָצוּפָה וְקַנַּאִית, מוּל אֹפֶק פָּתוּחַ, וּמִשְׁעוֹל, וְזִכָּרוֹן שֶׁל אִישׁ יָקָר צָמָא מָמוֹן, נֶעֶצְבוּ בִּי לְעִתִּים הַתִּקְווֹת, וּמַבָּטִי הֲסָטָתִי לְאָחוֹר, לְהִתְגַּעְגֵּעַ –
כָּאן אַל מוּל גּוֹלָן, מוּגֶנֶת בָּצָל רְעַפִים עַל גַּג שׁוֹתֵק, מְכוֹנִיּוֹת חוֹלְפוֹת עַל פְּנַי, לִפְרָקִים בְּלִי לֶעָצוּר. וְהַמְּחַשְּׁבוֹת שֶׁלִּי נוֹדְדוֹת שׁוּב אֶל הָאִישׁ הָרָחוֹק, אַל הַשָּׁקֵט הַבָּטוּחַ,
לחשושי לִבִּי אוֹתְתוּ לִי... קְחִי לְךָ פִּסַּת שֶׁלָּוָה מְתוּקָה, תְּשׁוּקָה מְתַקְתֶּקֶת... לְטָרוּף פספוסי חִיֵּךְ הָרַבִּים, קְחִי לָךְ... אִסְפִי רְגָעִים, חִיּוּכִים לְאַלְבּוֹם. כָּל מָה שֶׁהָאֵל נוֹתֵן בַּזְּכוּת, וּבְחֶסֶד עֶלְיוֹן. מֵעֵדַת נָפַלְתְּ, אַךְ מֵעוֹלָם לֹא חָשַׁבְתָּ, לְחָדוֹל. גַּם אִם הַלֵּב הִתְפּוֹצֵץ, נוֹתַרְתָּ אֵיתָנָה בְּנַפְשְׁךָ, וְהַתְּשׁוּקָה בָּךְ עֵזָה, לְהַעֲנִיק לָאֶחָד שֶׁלְּךָ, שֶׁלִּבְּךָ יֹאהַב, אֶת כָּל הָאַהֲבָה .
"דַּרְכִּי אָדָם הוּא רֶגַע קָט, הוא חֲלוֹם!"
|
~גאיה~
בתגובה על הַלְמוּת הַלֵּב שֶׁל יֶלֶד - ליום השואה
~גאיה~
בתגובה על דם זרם בחללים - ליום השואה
תגובות (36)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך חברה מלב:))
תודה חברה:))
תודה:))
דרך ההבה היא הדרך, תודה חבר:))
תודה לך איש:))
אני מודה לך מכל הלב:))
תודה:)
,תודה חברה על תגובה נפלאה:))
יהודית יקרה שלי, לקבל תגובה כזו מאחת כמוךך זו מחמאה בפני עצמה, שמחה שאהבת יקירה,
שולחת חיבוק עוטף:))
איזה יופי של תיאור, ככה בדיוק רצית שירגיש מי שקורא, את הצביטה המעוררת חשיבה. תודה ועוד תודה לך חבר יקר:))
כמו ציור קסום, כמו רגע חלומי
כמו צביטה.....
תודה שולה אני מודה לך על תגובתך, את הכתוב יש לקרוא בעיון רב ע"מ להבינו, ואת הבנת מיד תודה לך:))
איזה מקסימה את יעל, לא סתם כתבתי על האוכל, יש בזה משהו המעורר חשיבה אחרת.
תודה לך יקירה מחבקת אותך:))
תודה לקשתית המקסימה, את נסיכת האהבה בחרת בשורה התחתונה:)) יש בינות המילים משהו.:)
הדרך של להביע את הדרך החדשה בכתיבתך ,מיוחדת ומרגשת.מאוד אהבתי והתחברתי למילות הסיום :
מֵעֵדַת נָפַלְתְּ, אַךְ מֵעוֹלָם לֹא חָשַׁבְתָּ, לְחָדוֹל. גַּם אִם הַלֵּב הִתְפּוֹצֵץ, נוֹתַרְתָּ אֵיתָנָה בְּנַפְשְׁךָ,
וְהַתְּשׁוּקָה בָּךְ עֵזָה,
לְהַעֲנִיק לָאֶחָד שֶׁלְּךָ, שֶׁלִּבְּךָ יֹאהַב, אֶת כָּל הָאַהֲבָה .
חבר יקר, זה מה שראיתי, מקסימים שכמותך לא מצאתי, אז......:))
אני מאוד שמחה שאהבת, את הכתוב יש לקרוא הייטב, כי יש מוסר השכל. תודה לך על תגובתך החמה:))))))))))
אז מה היה לנו פה?
מוּאֶרֶת בַּמֶּרְחָב הָאֵין סוֹפִי שֶׁבָּהּ, פָּגַשְׁתִּי לֹא מְעַט אַנְשֵׁי דְּמָמָה, מַקְסִימִים כְּאֵלֶּה, עִם קֻרְטוֹב חֻצְפָּה, וְכֻלָּם הָיוּ צְמֵאִים, רְעֵבִים. לְאָקְט אֶחָד שֶׁל אַהֲבָה.
טובה????? ככה את כולם הכללת?
מעטם היו צמאים רעבים
לשמוע מילה טובה או קור טוב של נחמה
ובעיקר היו כמהים לכתיבתך המקסימה
אשר לא מותירים ספק לדימיון
מה אגיד או מה אספר לך אשה?
המתקת את ליבי באהבת המילה..פשוט נהדר