הרבה פעמים אני פוגש, במיוחד באינטרנט את המשפט ידע זה כוח, ואני תמיד אומר, וואלה... נכון, היום שאלתי את עצמי האם ידע זה מספיק ?.....
האם תינוק בעריסה כאשר הוא רואה בן אדם הולך, והוא יודע ש.כן... בן האדם הולך, האם אותו תינוק בעריסה יכול ללכת רק בגלל שהוא יודע שבן האדם הולך ???
האם הוא לא צריך בשביל שהידע התיאורטי הזה יחדור לתודעה עליו לעבור דרך החוויה בכדי שיוכל להגיע קודם למקום של הידיעה??
מה שאני רוצה להגיד כאן שישנם אנשים שגולשים המון שנים והתחושה של ידע מציפה אותם רק מבלי לקחת בחשבון את הפרטים שקורים בדרך,
נחזור רגע לאותו תינוק שיודע שבן האדם הולך והוא מחליט ללכת כמה פעמים לדעתכם הוא יפול עד שהוא יהיה במקום של הידיעה ללכת
יש לי פה חברה שהרבה פעמים משתמשת בדוגמא מדהימה : מתי אתם יודעים באמת מה זה מישמיש ? רק מתוך למידה עיונית בספרות או באיטרנט , ואז יש לכם ידע בקשר למישמיש?
או שאם פשוט תיקחו ממנו ביס...ואז זה עובר דרך החוויה אל תוך התודעה...
לסיכום אני אומר שידע יכול להיות כוח רק אחרי שהוא עובר את חווית הידיעה בדרך לתודעה מה שכקרא פרקטיקה (פעולה פיסית) אחרת זה נשאר בתיאוריה, ונמוג עם הזמן ולא משנה כמה למדת ולאיזה תוצאות הבאת את עצמך בלמידה עיונית ''למידה בעל פה''
המון אהבה איציק ♥ |
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
לחוות כדי להבין ולהשאיר את הידע בתוכך!
שבוע טוב ומבורך!
חזרתי
נכון ביותר.
אפשר לקבל ביס
מהמישמיש?:))))
אחזור
איציק, היטבת לתאר סוגייה שגם אני נתקלתי בה לאחרונה.
ידע הוא דבר מבורך, אולם כשהוא מצטבר בלא לעשות בו שימוש, הוא הופך לעומס מנטלי, ונשאר לגור בשכל.
זה כמו להביט בתמונות של אוכל, הן יפות צבעוניות, אבל האם נרגיש טעם או ריח?
הנה דוגמא: מזה 8 שנים אני לומדת את תורת הקבלה, מושגים, תלמוד 10 הספירות, פרשות השבוע וכד' . אותו מורה מדהים שמלמד אותנו כל השנים הגיע בעצמו תוך כדי עבודה אישית למסקנה שכל עוד ילמד את תורת הקבלה רק מתוך השכל, אנו נשלוט במושגים ומונחים ונדבר בשפת הקבלה, אבל לא נתפתח מעבר לזה, כי יש גבול לכמה השכל יכול להכיל.
עד שלא נחווה את משמעות הדברים בעצמנו, בתוכנו, אנו לא נפנים, ובעצם כל הידע הזה לא ישרת אותנו.
ולכן לפני כשנה החל ללמד בשיטה שונה, חווייתית. בחצי הראשון של השיעור ממשיכים לקבל ידע ובחלק השני אנו נכנסים למדיטציה ובה הוא מדריך אותנו לחוות את הדברים דרך הגוף הפיזי, הרגשי והמנטלי.
אין לי מילים לתאר איזה אפקט יש לזה, אנשים עוברים חוויות אישיות. דברים מחלחלים, תובנות יורדות, גם לאחר יום יומיים, כל אחד בעולם שלו, ואחר כך גם זוכרים מה לעשות עם התובנות הללו. ההבדל ממש שמים וארץ.
כי כל עוד אנו נמצאים בגוף, כאן במלכות, הרי שנשמתנו באה לחוות כל דבר ולהתפתח על ידי החוויה., אחרת היינו נשארים כמלאכים, במצב אנרגטי שיודעים הכל בתוכם,אבל במצב סטטי.
שבוע טוב לך!
אני מאמינה שיש מידע ויש מידע.כשאדם לא לוקח את עצמו כל כך ברצינות ואין לו פחד ההמון הוא לא יחוש מאוים מהשיתוף,להיפך.הוא בנתינה
.
LIKE *
.
אם ידע... זה כח.
אז שמירה על המידע שבידך ... זה עוד יותר כח.
.
כאשר אתה מפזר מידע על עצמך לרשות הרבים,
אתה מאבד מהכוחות שלך,
כמו שמשון - שנתן לדלילה "לחתוך" את מחלפות ראשו.
.
מכאן,
שהידע והמידע יהיו בידך,
זה כח גנוז ונפלא.
תפיץ ברבים - כאשר כבר אותו הידע והמידע,
לא יאתגר אותך.
.
ידע ומידע למחשבה.