כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    המאורה

    היה עסקי נשאר אישי.

    0

    משפטו של שרון קרב

    2 תגובות   יום רביעי, 27/6/12, 10:58

    הם הובילו אותו באלונקה צבאית ישנה, ושישה מלאכים נאלצו לסחוב אותה.

    לבסוף הגיעו לחדר קטן ומוזנח, שם הציבו את האלונקה על הרצפה.

    בעודם עומדים מתנשפים - תהה אחד מהם בקול, אם לא צריך להחליף את דמותו של שרון לגיל 30.. "פשוט שיהיה קל יותר לסחוב אותו.."

     "הוא עדין חולם?" שאל מישהו.

    " תיאורטית הוא עדין חי, מעשית הוא איתנו וצריך להביא אותו למשפט"

     

    בית המשפט של מעלה, התכנס במהירות, צווים נשלחו לכולם, ומנהיג ישראל המובא למשפט, זכאי לצוות מורחב של בית המשפט העליון. כנהוג עם כל המנהיגים הקודמים של ישראל, גם הפעם נשלחה הזמנה אישית לשטן, לשאת בקטגוריה - שהרי הוא אמן הדיוק, עדיף שייקח על עצמו, כמו תמיד את תפקיד הקטגור במשפטו של מנהיג בישראל.

     

    שרון התעורר המום על האלונקה, ומיד אחז בראשו הכואב.

    תחבושת שכיסתה את ראשו, הייתה רטובה, מחומרים כימיכלים מחטאים.

    ליד ישב "גרישא", זקן הסנגורים של מעלה.

    "אתה רוצה שאחזיר אותך לדמותך הצעירה והבריאה - על מנת שתופיע יפה בבית המשפט?"

    שרון הציץ בסנגור, ואח"כ בכנפיו הרחבות של גרישא, אחז בראשו בכאב, ואמר " אז הגעתי למעלה - סוף סוף?"

    כל צוות הסנגוריה, שהביט בו בסקרנות, הנהנו בראשם.

    "לא תודה, אני מעדיף להישאר כפי שאני" השיב ברישול, ונאנח, כשעינו פוזלת. הוא סקר את התא הקטן, וראה שולחן קטן עליו מונחים המשקפיים שלו, ליד דוח גדול לא כרוך.

    "המשפט יתחיל עוד חמש דקות" עברה בת קול ואמרה, וכל הסנגוריה שבחדר הזדקפה על רגליה..

    "קדימה לבית המשפט"

     

    האולם היה גדול, אפשר להגיד ענק, ומאות כבר ישבו במקומם ממתינים.

    שרון בהילוך צולע, ולידו גרישא המנחה, הובל למקומו בשולחן ראשון.

    הוא הציץ לצד ימין וראה את שולחן הקטגוריה, שם ישבו מספר מלאכים, ולצידם, מובדל ומהורהר ישב השטן. הוא היה נראה כמלאך, אבל בהחלט מובדל משאר המלאכים, בצחות כנפיו ופניו החצובות בלובן השיש.

    כשנכנסו השופטים של מעלה, כולם הזדקפו על רגליהם, והמשפט החל לאחר דין ודברים חפוז לגבי הנהלים המקדימים.

     

    הקטגור הצעיר קרא את פרטי הזיהוי של שרון, ונתן סקירה קלה על הרקע ההיסטורי של שרון. לאחר שאחד מהשופטים איבד את סבלנותו, ארז הקטגור את דפיו במהירות והתיישב. השופט המרכזי דיבר מהר כשהוא קורא בהקפדה את נוסח הדברים הרשומים לפניו.

    " פשע ראשון בו מואשם שרון, נקרא פרשת השוחד של כספי החווה"

    הקטגור הצעיר קם ופירט את האשמה ואת שלל העדויות שנאספו.

    כשהתיישב במקומו, הציץ הקטגור הצעיר בחשש לכיוון, שרון, שישב וראשו שקוע בדוח הכבד מולו. שרון לא העיף מבט, או גילה סימן של עניין עם סיום הנאום.

    גרישא קם, והחל לסנגר, תוך שהוא מפרט את חובות החווה והקושי להחזרת החוב לבנק, .. תוך שהוא מנמק את הקושי של המשפחה, קם הקטגור והביע מחאתו..

    היה זה רגע שגם שרון, הפסיק לקרוא והציץ בהשתאות.

    " אתה לא יכול לדבר בשם שרון, בוא נשאל אותו" אמר הקטגור בתקיפות.

    שרון הביט מבולבל באב בית הדין שהפנה אליו מבט שואל.

    " נו.. האם אתה טוען שבנך לא שיתף אותך בעניין ?"

    שרון התעשת, וביקש מגרישא לשבת. " אדוני השופט, אני לוקח עלי את כל האשמה בעניין, ומודה בכל סעיפי האישום"

    נהמת התרגשות עברה בקהל, וגרישא קרס לכסא " מה אתה עושה ? תן לי לנהל את ההגנה"

    הקטגור ישב מרוצו במקומו, והגניב מבט ניצחון לעבר השטן שישב קפוא מבט לצד השולחן.

    "עתה נעבור לעניין פינוי המתנחלים, והרס הישוב בארץ ישראל הקדושה, והשקרים של שרון" פתח השופט את החלק השני של המשפט, כשהוא מרפרף על דף האישום, ומרכז ממנו את עיקרי האשמה. הקטגור הצעיר קם בשחצנות ממקומו, כשואב אומץ מהחלק הראשון של המשפט.

    הוא דיבר בלהט אדיר, והסביר כיצד שרון רימה את ציבור בוחריו, ובגד בארץ ישראל. כשהתיישב במקומו, קיבל אפילו טפיחות על שכם מחבריו לשולחן – רק השטן ישב מהורהר.

    גרישא בא לקום ממקומו, אלא שלא יכול היה לזוז, מידו שאחזה במעילו.. " שב" אמר שרון.  שרון הסיר את משקפיו וקיפל אותן בקפידה, והדף את הדוח למרכז השולחן.

     " אני מודה בכל מה שנאמר כאן " אמר, וסגר את הדוח.

    שוב רגש האולם, הפעם אפילו השטן הציץ בו בסקרנות.

     

    "אישום מספר שלוש הוא אחריות לרצח חפים מפשע, ואבקש לדייק במינוחים" אמר השופט כשהוא מביט בקטגור כמתרה. הקטגור קם ואמר " פרשת סברא ושתילה ורצח של מאות חפים מפשע..."

    הקטגור הפסיק את דיבורו,,, וכל בית המשפט נרגש, כששרון הרים את ידו.

    "מר שרון, אני קורא אותך לסדר" הביט השופט בשרון במבט מהלך אימים.

    " תן לקטגור לסיים את דבריו, ועליך לפנות, רק לאחר אישור" הוסיף השופט.

    "אין צורך, אדוני השופט, קראתי את סעיפי האישום בדוח, ואני מודה בכל הסעיפים" אמר שרון.

    הקטגור הביט בדף שלו בתדהמה, ואח"כ מבולבל הציץ בשופט, תוהה בינו לבין עצמו אם למחות על השיבוש שארע. גרישא קם ממקומו בהתרגשות ואמר " אדוני השופט, אני רוצה להתפטר מתפקידי, כמו כן אבקש הפסקה לדיון עם הנאשם, וקביעת מחליף.."

    שרון קם ממקומו בכבדות ושוב הרים את ידו.

    הפעם לא המתין לשופט ואמר " אין צורך אדוני השופט,, אין לי צורך בסנגור, בואו נגמור מהר את המשפט"

    השופטים מלמלו בניהם, ודנו במהלך השערורייתי של שרון. דפיקת פטיש שמה קץ לזמזום המחריש ששרר באולם.

    "מר שרון, אנו נמשיך כפי רצונך" אמר אב בית הדין כשהוא מחפש את הדף בדוח.

    לאחר דקה קרא בקול "חלק רביעי – סירוב פקודה במלחמת יום הכיפורים, והולכת שולל של מטה ההגנה של צהל, תוך הפקרת חזית הצבא .. ומותם של מאות.."

    שרון שוב קם, וגורם לשופט להפסיק את קריאתו בחמת זעם " מר שרון שב במקומך.. ולא אדון אותך לביזיון בית הדין"

    "אדוני השופט אני מודה בסעיף הנ"ל של מלחמת יום הכיפורים, ונושא בכל האחריות" אמר שרון בקפדנות, והמשיך " כמו כן קראתי את פרק חמש לגבי מלחמת ששת הימים, פרק שש לגבי הפעולות בקיביה, ופרק שבע לגבי מסעות הרצח של יחידה 101,.. אני מודה בכל הנאמר ונושא בכל האחריות לכך"

    השופטים ישבו פעורי פה, שולחן הקטגוריה דומה שקפא במקומו...

    דומה כי כל האולם, נתקף הלם.. רק השטן התעשת ראשון, הוא זינק ממקומו, ופרץ את דלת האולם בריצה. זה לא לקח יותר משניה ודפיקות הפטיש של השופט ניסו להחריש את  הרעש בבית המשפט.

    בעודם תוהים לאן רץ השטן, סגרו השופטים את הדוחות מולם, והתיישרו במושבם, כהרגלם בסוף משפט.

    עתה הם עמדו לצאת ולדון בפסק דין – דומה כי הפעם המלאכה תהיה קלה ביותר.

    השופט הראשי שחבט בפטיש בשיא העוז, כבר ראה את השבבים ניתזים לכל עבר.

    " בית המשפט יצא להפסקה לקביעת פסק הדין..."

    לפתע נפתחה דלת בית הנשפט בסערה והשטן נכנס לאולם בחפזון " אדוני השופט יש לי עוד אשמה להציג".

    היה ברור שזה משפט חריג. גם היה ברור שהתנהגות הנאשם חריגה לחלוטין.

    יותר מכל היה ברור שהשטן בכבודו ובעצמו, נסער מהעניין.

    "אדוני השטן, עם כל הכבוד, אבל סיימנו להציג הכל, והנאשם מודה בכל כתב התביעה.. אינני מוצא מקום, להוסיף דבר מעבר לאישומים החמורים..."

    השטן התקרב ואמר " אדוני השופט, זה משהו קטן, ולא יגזול רבות מבית המשפט"

    שרון לא התייחס להמולה סביבו, הוא הביט בציורי הפרסקו שבתקרה.

    גם כניסתו המבוהלת של השטן לא עשתה עליו רושם.

    " אדוני השטן אתה מוזמן להציג דבריך" אמר האב בית דין, וחבריו השופטים רכנו שוב קדימה, מקשיבים בסקרנות.

     

    השטן ניגש אל שרון, ושרון אפילו לא מצמץ.

    השטן הניף תת מקלע ישן, נפנף בו, והניחו מול שרון " מוכר לך הרובה ?"

    " כבוד השטן, מה אתה מציג שם " צרח אב בית הדין, וקם ממקומו.

    אבל הבעת הזעם של השופטים התחלפה בהבעת חרדה, למראהו של שרון.

    דומה כי שרון נרתע לאחור, ועיניו כאילו פוקעות בהתרגשות.

    "הוא עומד לחטוף אירוע מוחי נוסף" קרא הפרמדיק ואחז בראשו של שרון.

    " שרון השתנה תחת ידיו של הפרמדיק, וחזר להיות כפי שנראה בשנות ה 30 לחיו.

    הוא היה עם מדי צנחנים, ובלורית מוזהבת, אבל מצבו נראה חמור מאוד..

    " תבדוק את המוח, .." צרח אב בית הדין לפראמדיק.

    " המוח תקין, זה מצבו הנפשי... " אמר הפראמדיק וזז הצידה כדי לאפשר לשופטים להביט בשרון.

    שרון הצעיר אחז בצידי השולחן בחוזקה, ועיניו קורעות אל הרובה.

    " האם זה הרובה שלך" קרא השטן בקול, ובית המשפט נדם, לעוצמת קולו של השטן.

    " כן" צעק שרון בחוסר אונים.

    "האם אתה אחראי להשארת הנשק הזה בביתך ?"

    שרון הניד את ראשו במהירות שלילה, ובתוקף,, כמנסה להגיד לא.. אבל קול מה שיצא זה לחש לא ברור.

    "האם באשמתך, הושאר הנשק בבית, וילדך גור שיחק בו ומת" צרח השטן בקול שהרעיד את האולם.

     

    לפתע, זינק, שרון מכיסאו, לופת את השטן בגרונו ומטלטל אותו בחמת זעם,

    "לא אני לא אשם.. אני לא אשם.. שהילד מת"

    דמעות זלגו מעיניו הקורעות לרווחה.

    "לא, אני לא מוכן לקחת אחריות למותו של הילד.", כתפיו נרעדו תחת משא השנים, והוא בחמת זעם, אחז בכתפיו של השטן, ומביט לעיניו של השטן – שם בעומק הגהנום  נפגשו שניהם.

     

    ושוב טלטל בחמת זעם, ולחש " כל דבר אני מוכן לקחת, רק לא את האשמה הזאת"

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/6/12 06:08:
      מאיפה זה הגיע??
        28/6/12 02:27:
      וואו .