כותרות TheMarker >
    ';

    שיר/סיפור/ציור

    0

    שיר השיירים/רומנטיקה בגרוש

    21 תגובות   יום רביעי, 27/6/12, 13:37

     

    כשברחו לי המילים היום למקלדת, משום מה נזכרתי בסרט צרפתי משנות התשעים "דוגמנית עירום"...

    תהליך יצירה שלפחות בסרט נמשך על פני 4 שעות של דו שיח בין היצר והיצירה...כל עוד לא צייר את פניה לא התאהב בה..עד שכן...ולי זה קורה הפוך על הפוך...ככה זה עם הקפה?

    כמובן שלא קשורות לכך אהבותי הנצחיות המלוות אותי גם כשאינן איתי...מה זאת אהבה אם לא נצח?

    ודאי שקטונתי מלתת ולו רק לעצמי תשובות ברורות על כך...יכולה רק לחוש משהו שעובר בי...לפעמים מתעכב....מטביע עקבות...לפעמים רק אורח ופורח...

     

     

    שיר השיירים/רומנטיקה בגרוש

     

    בבקשה אמר לי:

    לא רוצה שיר. לא סיפור.

    גם לא ציור.

    הם לך הקביים

    לתעד את הגמור.

    זה נכון.

    אמרתי לו.

    הסיפור גמור.

    גם השיר.

    והציור?

    אני דווקא רציתי שיר.

    שיר השירים.

    לא שיר שיירים.

    לא אמרתי לו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/6/16 19:56:
      רק שיר השירים. ברור!
        15/6/13 07:25:

      צטט: מרב 1956 2013-06-15 06:48:12

      את כותבת: "מה זאת אהבה אם לא נצח?"

      אני מרגישה ההפך.

      אני בטוחה ברגע האהבה בהווה.

      את שארגיש מחר, מי ידע?

      האהבה שרחשתי לו אתמול, כבר איננה רלוונטית.

       

      אצלי כנראה האהבות הן למהות , לאהבתי את האדם שבו ולא תמיד זה קשור ליכולת לקיימה בחיים...ולכן מבחינה זו אני מרפדת לי את המחשבות הטובות והאוהבות לנצח...ואני כל כך שמחה שאת מגיעה למקומות הרחוקים יותר בבלוג...תוודה מרב ושבת יפה לך!

        15/6/13 06:48:

      את כותבת: "מה זאת אהבה אם לא נצח?"

      אני מרגישה ההפך.

      אני בטוחה ברגע האהבה בהווה.

      את שארגיש מחר, מי ידע?

      האהבה שרחשתי לו אתמול, כבר איננה רלוונטית.

        4/7/12 21:53:
      גם וגם תלוי מאיזה צד "רוח האדם"...תודה שביקרת, חגית
        3/7/12 17:51:
      על דרך השלילה
        30/6/12 07:34:
      תודה אורן חסון על מילותיך, לפחות לפיגמליון זה הצליח....המקום שאמן לא מתאהב ביצירתו עדיף בעיני כי אז באמת הוא ממשיך ליצור ושואף ליותר טוב ולא בזה את סוף הדרך (לא קשור לסוף סיפור יחסים(. ובאשר לשירי שיירים, שגם הם נולדים...בפוסט אחר שלי "עוד קליפות" (בסופו) יש כמה מילים שדבריך הזכירו לי אותו "בצוואה שלי יש וו אחת מיותרת"... :)
        30/6/12 00:48:

      סיפור פיגמליון וגלתיאה...

       

      ואולי זה באמת עתיק כדברי הימים - שאמן מתאהב ביצירה שלו. יש בזה טוב, כי זה חיזוק חיובי ליצירתיות, ומנוף לכתיבת עוד שירי השירים, ויש בזה גם לא טוב, כאשר היוצר לא מצליח להיות ביקורתי, ולא מבין שכתב את שיר השיירים.

       

       

        28/6/12 08:08:
      רותי, ברוכה הבאה ותודה:) מי מוותר? הדברים באים לידי ביטוי מתוך עצמם...יום נפלאאאאאא
        28/6/12 07:52:
      תודה ashorer :) המקום שמרגיש את הרצון ליצור בעיני הוא תמיד המקום הנכון לי...
        28/6/12 07:31:
      אל תוותרי על הרצון שלך לשיר.. ועימו יתחיל סיפור וגם ציור.. יום טוב
        28/6/12 07:15:
      דווקא באים לתעד גם גמור, אך לא כקביים. אלא כלב. ואין זה משנה סיפור, ציור או שיר, העיקר שזה בא מהמקום הנכון.
        27/6/12 23:50:
      ( לאהבה :) )
        27/6/12 22:03:
      תודה קירה יקירה:) אני נהנית לקרוא לך כך...לא ממש הבנתי למה התכוונת ב"יש צורות שונות"...
        27/6/12 22:01:
      תודה דניאל...שיר וציור מבטאים גם סיפור גמור...
        27/6/12 21:58:
      תודה רבה עין קשובה:)
        27/6/12 18:01:
      חזק!
        27/6/12 17:28:
      מסתברא....זה כבר סיפור גמור ...לא יעזור לא שיר ולא ציור!
        27/6/12 16:37:
      ( השיר יפהפה )
        27/6/12 16:37:
      יש צורות שונות ...
        27/6/12 15:41:
      תודה אירית נחשונית...:)
        27/6/12 14:58:

      שיר נשאר לנצח. הרבה אחרי האהבות כולן.

      כתבת מקסים את שירך שלך :)

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      HagitFriedlander
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין