..........וחוזר חלילה

אין קזוארינות בדרך שלך

בחלוף עונות הגעגוע 

תצטייר

כעגלה נוסעת ללא כתובת

ובבוקר שמשי תתעורר קודר

ותסביר כהרגלך בפורטוגזית

כי סוד האושר סתור

ומגבלות השכינה גלויות

בגווני כתום  בהירים

חליפת פסים לבשת אמש

לאחר שהאזנת לחדשות

ונהמת  בחיוך מאוזן לאוזן

על עתיד נחבא מאחורי דלת

ועל מחרים  נטולי צבע.

ועדיין

מלטף מיסוך עדין  את

הברק שבין העין למסגרת

כואב

את זויות החלון.

אתה ממשיך להביט על

עמודי זכרון מזדקרים לגבהים

ובוכים את היתמות

החקוקה על ענן

שר שירים

לאם המאתגרת את הכלום

ומוליכה אותו בעירום

אל עבר גוזליה.

שיחת טלפון קצרה בישרה לך

שאתה עדיין מופיע בעיתוני

סופשבוע

מזה שנים

בתמונה דהויה

וכותרת

"האיש שלא האמין"

היית?