אז היום אני בן שישים. היום אני חוגג יומולדת שישים, ואני לא יודע איך הייתי מגיע להיות בן שישים בלעדיך, האשה שאיתי. כבר ארבעה עשורים כמעט שאת, האשה שאיתי, איתי. וזה בכלל לא דבר מובן מאליו. צריך כשרון גדול והרבה סבלנות כדי להשאר איתי כמעט ארבעה עשורים, בלי לשבור את הכלים כל שני וחמישי. אז רציתי להגיד לך תודה. רציתי להגיד לך תודה על שאת איתי.

פבלו נרודה, סונטה XVII. בתרגום שלי, בשבילך: 

וְלֹא אוֹהֵב אוֹתָךְ כְּמוֹ אֶת וֶרֶד הַמֶּלַח אוֹ אֶת הַטּוֹפָּז

אוֹ כְּמוֹ אֶת מְעוּף חִצֵּי הַשּׁוֹשָׁן מִתּוֹךְ מֵיתָרֵי הָאֵשׁ.

אוֹהֵב אוֹתָךְ כְּמוֹ אֶת הַדְּבָרִים שֶׁבְּתוֹךְ הָאֹפֶל

בְּמִּסְתָּרִים בֵּין הַנְּשָׁמָה הַנֶּפֶשׁ וְהַצֵּל.

אוֹהֵב אוֹתָךְ כְּמוֹ הַצֶּמַח שֶׁלָּעַד לֹא יִפָּתַח

אַךְ בְּקִרְבּוֹ יַסְתִּיר אֶת זֹהַר הַפְּרִיחָה,

וּבִזְכוּת אַהֲבָתֵךְ יְמַלֵּא רֵיחוֹ כְּבֹשֶׂם

אֶת קַדְרוּת גּוּפִי מִתּוֹךְ הָאֲדָמָה.

אוֹהֵב אוֹתָךְ בְּלִי דַּעַת אֵיךְ מָתַי וּמֵאַיִן

אוֹהֵב אוֹתָךְ פָּשׁוּט בְּלִי סִבּוּכִים וְיָהֳרָה.

אוֹהֵב אוֹתָךְ כִּי לֹא אֵדַע לֶאֱהֹב אַחֶרֶת

אֶלָּא רַק בְּזוֹ הַדֶּרֶךְ שֶבַּהּ אֲנִי אוֹ אַתְּ

כֹּה קְרוֹבִים שֶיָּדֵךְ עַל חָזִי שֶׁלִּי הִיא.

כֹּה קְרוֹבִים, שֶׁעֵינַיִךְ נִסְגָּרוֹת כְּשֶׁאֲנִי נִרְדָּם.