עונת הזהב של ספורטאי-כורסה כמוני מגיעה פעם בארבע שנים כשמרוצי אופניים, תחרויות טניס, אליפות יורו בכדורגל והאולימפיאדה מתרכזות ברצף נפלא מאפריל עד ספטמבר. זוהי תקופת אושר שמי שאיננו ספורטאי-כורסה כמוני לא יוכל להבין. כל החדשות הטורדניות עד מפחידות נעלמות מתודעתו של ספורטאי-הכורסה שיושב בכורסתו האהובה, בירות ופיצוחים בהישג יד, השירותים קרובים ותמיד פנויים, המזגנים עובדים במלוא המרץ והוא נהנה עד אינסוף מהזיעה הנשפכת מהספורטאים האמתיים המצולמים בכל ערוצי הספורט בתזמון חכם כך ששום תחרות בינלאומית איננה מתרחשת באותו הזמן יחד עם תחרות בינלאומית אחרת. 

אבל אליה וקוץ בה. והקוץ הוא שדרני ופרשני הספורט מהסוג של רמי וייץ ומאיר איינשטיין תלמידו החרוץ. הם יושבים במגרשים, ערימות של סטטיסטיקות ומועדי תחרויות מהעבר הקרוב והרחוק מונחים לפניהם ותפקידם העיקרי הוא להקריא מהניירות הנ"ל ולהפריע בכך לספורטאי-הכורסה ליהנות מהתחרות שהם משדרים. 

כמה דוגמאות, על קצה המזלג, יבהירו מיד למה אני מתכוון. נניח שרונלדו (כדורגל) משתלט על כדור במרכז המגרש ומתחיל בדהירה מופלאה - ריצה כמו איילה שלוחה בצעדי ענק קלילים ומהירים - אל עבר שער הקבוצה היריבה, שלשה-ארבעה בלמים מתנשפים אחריו ומנסים להפילו אבל אחר כך לסמן לשופט הזועם המוציא כרטיס צהוב לאחד מהם, תנועת ידיים המסמלת כדור, כלומר הוא התכוון על פי חוקי הכדורגל המתירים לבעוט בכדור הנמצא ברגלי השחקן היריב, אבל התוצאה היא שרונלדו מתפתל מכאבים בקרסולו הנפוחה. ובאותו רגע דרמטי, אדון רמי ויץ מוצא למתאים להתחיל להקריא מניירותיו במקום לשתוק ולתת לצופה ליהנות ממראה עיניו: "זוהי הופעתו ה-93 של רונלדו במדי בלה-בלה-בלה ומפגשו ה-14 וחצי עם הקבוצה היריבה, בה קבוצתו נצחה בתשעה מפגשים ו- בלה, בלה בלה". הבן אדם מפריע בקשקושיו המיותרים ולא מעניינים ליהנות מכדורגל. הוא מוכרח להקריא כל הזמן מניירותיו כאילו צופה אחד ויחיד מתעניין מה מספר ההופעה של רונלדו. ובנוסף לכך, למזלנו נרע, מאיר איינשטיין למד ממנו, עושה בדיוק את אותו הדבר, והם אף פעם לא מופיעים יחד ולכן כל אחד מהם מפריע במשחק אחר.

חוכמולוג אחר יושב בווימבלדון, מקדש משחק הטניס, ומשדר לצופים טניס. תחרות מרתקת שדורשת ריכוז ברוב החושים. אבל השדר-פרשן מתחיל להתפלסף על מכת הבק-הנד של מתחרה אחד ומשווה אותה למכת הפור-הנד של המתחרה השני, בעוד חברו השדר מקשקש באוזני הצופים המוטרדים ממנו, שאם היה נגש אל הרשת שלש וחצי שניות קודם לכן, הוא היה מונע את הפסדו במשחקון הנוכחי.

ואני, עבדכם הסובל מהפרשנים סוגר את הקול אבל אז אני לא נהנה משמיעת הצופים במגרש ומכות הכדור במחבטים ואין אני יכול לקבל את ההרגשה שאני מזיע עם שאר הצופים בטריבונות אבל בעצם יושב בכורסה בסלון ונהנה מן הקרירות שמפיצים המזגנים.

מעט רצון טוב מצד ערוצי הספורט החמדנים החושבים רק איך להעלות רווחים ולהחשיך מסכים זרים כדי להכריח את קהל הצופים להצטרף אל רשימת מנויי הערוץ ולשלם. בסך הכל הם יכולים להתאמץ לא הרבה ולמצוא פתרון דומה לאפשרות לבקש מן הערוץ, בלחיצת כפתור, לשדר או לא לשדר כתוביות. הרי יש בידיהם את הטכנולוגיה המאפשרת לצופה לשמוע את הקולות העולים מן המגרש אבל לבטל את קולות השדרים והפרשנים למיניהם. ובכך לאפשר לאהבלים כמוני להישאר באהבלותם ולא להחכים מהדברים של השדרים והפרשנים.