הילד למרבה המזל גם שמר  על זכויותיו, כעל בבת עינו ומזל שכך, שכן למד על    הזכויות דרך המחשב.כן כן, הוא תבע אותן את הזכויות   הללו, ילד לתפארת מדינת ישראל. ניפלא שיש מתוקים שכאלה, שכן בסך הכל הבחור היה  בן ארבע עשרה ויום אחד, הוא קם כגבר , קם ועשה מעשה. הילד הגיע אלינו למיפלג הנוער לבדו, ללא הוריו. קשה להאמין, ולכן אני משתף אתכם בסיפור המעשה על מנת שאתם תגידו לי כי איני חולם בהקיץ   או הוזה . "אמא שלי , אשמה, כך הכריז באזנינו קצר נשימה מהתרגשות. יופי טופי ותדע לה כל אם עבריה, שלא להכעיס את בנה ולא להתעלל בו   אחרת  בן למופת שכזה, יעשה מעשה. שמחנו על שנפל לידינו הטיפול בענין הזה, ושמענו את   דברי הילד מרותקים, בפה פעור.והוא החמוד, השמיע לנו ,ועוד איך, . בביטחון עצמי    רב, אבל,  הכלבה מיני שלנו, כמו משהו הפריע לה ולא היתה מרוצה . כאילו הבינה הגברת"  במה דברים אמורים. העט כימעט נפלה מידי כשרשמתי את עיקרי תלונת הילד. זכויותיו ניפגעו קשה ואימו אשמה  והוא מתלונן עליה.היא לא מילאה אחר בקשתו לקנות לו גלידה, והוא אים שיתלונן כנגדה במישטרה. היא חייבת לקנות לי מה שאני רוצה הכריז בלי כל בושה.  ועוד  היה בטוח כל כך בצידקתו. הוא החליט כי זכויותיו הבסיסיות ניפגעו. הוא החל מיתפתל על הכסא מולינו,  כשהסברנו לו, כי אמו לא עברה כל עבירה פלילית.החוק עדין כזה שאינו מחייב אותה ליקנות גלידה. הילד היתקשה להאמין למישמע אזניו. היזמנו אותה אלינו למיפלג, ביקשנו, שאלנו אם תוכל להגיע, והירגענו אותה שאין נישקפת לבנה כל סכנה שהיא. היא חיבקה ונישקה את הפירחחון שלה,    אבל, ועל כך עמדנו שיבקש מהאם סליחה, סליחונת על תרגיל הזכויות הזה, ויקרא ויבין טוב יותר הפעם בעזרת האם את זכויותיו וחובותיו. ועד כאן סיפורינו לערב זה, ותודה לקוראים,  ולקוראות.  ערב טוב ולילה טוב לכלם.