כותרות TheMarker >
    ';

    מודיעין תחרותי - ממידע מרובה מקורות לידע אסטרטגי

    מטרותיו של הבלוג \"מודיעין תחרותי - ממידע מרובה מקורות לידע אסטרטגי\" הנן:
    1. לחבר בין אנשים העוסקים בתחום ומעוניינים למצוא מקום בו ניתן לשוחח על הנושא, על התלבטויות.
    2. לקרב אנשים לתחום המודיעין התחרותי, באמצעות הבנת יסודות התחום.
    3. ליצור דיאלוג בין אנשים מהדיסציפלינה ומדיסציפלינות אחרות. מטרת הדיאלוג להפרות ולסייע ביצירת ידע חדש.

    הערכים שמשקף הבלוג - שיתוף ידע דרך תרבות, תהליכים ותשתיות, לצורך גילוי ידע קיים ויצירת ידע חדש.

    התרחשויות ותרחישים

    0 תגובות   יום שישי , 29/6/12, 00:59

    לפני מספר חדשים התקיים המפגש ה - 17 של פורום השולחן העגול של אנשי מודיעין תחרותי.

    העלאת הסיכום התעכבה מסיבות טכניות, אך אני מעוניין לחלוק עמכם את סיכום עיקרי הדברים:

     

    במפגש התארח פרופ' אבי משולח, לשעבר דיקן בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטה העברית בי-ם המתמחה בתחום האסטרטגיה העסקית, אשר סקר בפנינו את נושא התרחישים, ככלי מודיעיני.

     

    פרופ' משולח ציין שהנושא נמצא בעיקר בפרקטיקה בעולם העסקים ופחות בתחום המחקרי. לא נעשה שום מחקר אקדמי שבחן והשווה את כלי התרחישים ביחס לכלים אחרים.

     

    ישנם סוגי תרחישים מאד מגוונים, בהתאם לצורך או לחלופין למבנה / לתהליכים הארגוניים.

    תרחישים – כלי להתמודד עם אי וודאות.

    כלים נוספים להתמודד עם תכנון עסקי עתידי, שעשו בהם שימוש בעבר: תקצוב, תקצוב רב-שנתי, תכנון ארוך טווח, תחזיות – אין נסיון להתמודד עם חוסר וודאות.

    התכנון בכלים לעיל, הנם מתוך תפיסה שיש עתיד אחד, לפי ראיה שנובעת מהארגון החוצה. כלומר, תכנון העתיד על בסיס נתוני עבר. וכן מכך שמתסכלים על ההווה ומתוך מצבה של הפירמה בזמן נתון, גוזרים את העתיד.

    התכנון האסטרטגי / תרחישים – משחררים את התכנון ארוך הטווח מביצועי העבר של החברה.

    התכנון האסטרטגי מאפשר לארגון לבחון את עתיד החברה לאור הסביבה התחרותית. ולגזור את העתיד תוך לקיחה בחשבון של הסביבה החיצונית.

    מדובר על מיפוי סביבה לפי מודל (PESTEL) ראשוני:

    מתוך סביבה מדינית, כלכלית, חברתית, טכנו', אקולוגית, סביבת החוק (נוספו לאחרונה).

    נדרשים ניתוחים נוספים:

    -          ניתוח 5 הכוחות של Porter – בחינה ענפית.

    -          ניתוח המתחרים.

    -          ניתוח שחקנים משמעותיים בשוק.

    לאחר מכן מסיקים – מה היעדים, אסטרטגיה, תפעול – במטרה להגיע להישגים מוגדרים.

    תחילה, יש להגדיר את הסביבה הרלבנטית. זאת, כדי להתמודד עם אינסופיות הסביבה וגם עם חוסר הוודאות של העתיד.

    הדרך להתמודד עם אי הוודאות, בתכנון האסטרטגי – למידת הסביבה / למידת מנועי אי הוודאות.

    לאחר מכן, מחליטים כיצד להתמודד עם אי הוודאות ומגדירים את החלופות – תכניות נגזרות לכל חלופה.

    ניתוח רגישות מול ניתוח תרחישים

    בניתוח רגישות – מבודדים משתנה אי וודאות אחד, לטובת למידת ההשלכות האפשריות.

    את יתר משתני אי הוודאות מקבעים במהלך הבדיקה.

    ניתוח רגישות עובד בתנאים של שינויים שוליים.

    מהו תרחיש?

    ההבדל הגדול של תרחיש אל מול תכנון אסטרטגי הוא שמדובר ב"סיפור מעשה", המתרחש בעתיד, הוא רלבנטי ובמידה ויתממש הרי שיכולה להיות לו השלכה על הארגון, לחיוב או לשלילה.

    מה יקרה אם....? המטרה היא לבחון כיצד החברה יכולה להתמודד עם תרחיש, במידה ויקרה.

    התהליך של תכנון תרחישים הוא תהליך, המשלב יצירת סיפורי עתיד כאלו עם התעמתות אתם, בהנחה שאפשרי שהם יתממשו, וזאת על מנת להפיק מהם משמעויות ולקחים לגבי האסטרטגיה וההתארגנות של החברה לקראת העתיד.

    העימות עם התרחישים בפורומים בכירים של החברה מהווה הזדמנות להנהלת החברה להתכונן מבחינה תפיסתית, ואם נדרש גם בפועל, ולהכין את החברה לקראת תהליכים כאלו למקרה שהם או דומיהם יתממשו בצורה זו או אחרת.

    דוגמה – חברת  הנפט Shell

    Shell היתה החברה השביעית בגודלה בתחום הנפט בתחילת שנות ה 70. ראש מערך התכנון האסטרטגי שלה חשב על האפשרות של עליה במחיר הנפט על פי מספר אינדיקטורים לא משמעותיים לכאורה. ההנהלה לא חשבה שיש צורך בכך. בחברה החל תהליך חשיבה לקראת אפשרות שגכזאת וכאשר עליית המחירים החלה ב- 1972 וב 1973 של היתה היחידה מחברות הנפט שהיתה מוכנה. והיא צמחה לחברה הנפט השנייה בגודלה. של עוסקת בנושא עד היום וניתן לכך בולטות באתר האינטרנט של החברה. כן נכתתבו על האירוע הנ"ל לא מעט מאמרים כולל מאמר ב- Harvard Business Review.

    השפעתו של התרחיש על ארגון

    תרחיש יוצר תרבות חדשה של דיון. החברה מתמודדת "נגד עצמה" עם בעיה / תרחיש עתידי אפשרי. מדובר בהתעמתות עם התרחיש.

    סוגי תרחישים אסטרטגיים

    תרחישי יחוס – תרחישים אליהם אנו רוצים להתייחס (reference scenarios) או בהם רוצים לטפל. כלומר, אילו התרחישים הנבחרים (שניים או שלושה במספר), אותם הארגון ירצה לנתח.

    תרחיש המשך ('As Is') – אם "עולם כמנהגו נוהג". זהו תרחיש ייחוס אל מול תרחיש/ים חלופיים.

    תרחישים אפשריים ותרחישי קיצון

    תרחיש הפתעה (הברבור השחור)

    תרחיש מטרה (נורמטיבי) – תרחיש המתבסס על מטרותיו העסקיות של הארגון. בחינת התרחיש האפשרי לתמיכה במטרותיו העסקיות של הארגון.

    התפוקות מתרחישי הייחוס יכולים להפוך לתכנון אסטרטגי.

    בניית תרחישים: הגורם המתניע

    תרחיש יזום – מיועד לבחון מצבי עתיד אפשריים כתוצאה ממהלכים היזומים על ידי החברה (רכישה חדשה של החברה, כניסה לשוק גיאוגרפי חדש וכדו').

    תרחיש מגיב – מיועד לבחון מצבי עתיד אפשריים המותנעים על ידי אירועים סביבתיים שהתממשו או צפויים להתממש. תרחיש זה אינו חלק מסביבת תכנון.

    תרחיש בשגרת התכנון – מיועד לבחון מצבי עתיד אפשריים והתפתחויות סביבתיות במסגרת שגרת התכנון האסטרטגי.

    עדכון תקופתי – מיועד לבחון את ההתפתחויות הסביבתיות ואת התארגנות החברה אל מול תרחישי היחוס.

    בעקבות התרחיש, אנשים בחברה מקבלים מטלות להמשך מעקב אחר התפתחות הדברים.

    בקורת על נושא התרחישים

    אחת הבקורות לגבי התרחישים היא אי שילובם בתהליך התכנון האסטרטגי.

    תהליך בניית תרחיש

    1. מיפוי ולימוד – נתח את הסביבה, מפה את שחקני המפתח, אתר את 'חוקי המשחק'.

    2. גיבוש התרחיש – זהה מנועי אי-ודאות עיקריים, 'קבע' מצבים למשתנים.

    3. בניית התרחיש – בנה תרחיש – "ספר את העתיד".

    4. ניתוח ותכנון – הפק משמעויות, עצב דרכי פעולה.

    למה תרחישים?

    להעמיק חשיבה אסטרטגית גמישה ויכולת למידה בחברה:

    -          להבין את הזירה והכוחות הפועלים בה.

    -          להוות כלי ללמידה קולקטיבית של הנהלת החברה.

    -          לאתגר קונספציות ותפיסות עולם קיימות.

    -          ללמוד לחיות עם 'מספר עתידים'.

    מקום המודיעין בתרחישים

    תפקידו של המודיעין הוא בשלב המיפוי של הסביבה החיצונית וכן לאחר, שנקבעת התכנית האסטרטגית להמשיך ולנטר את סביבת התחרות, לזהות את השינויים המתרחשים בה ולהביא הדברים לידיעת מקבלי ההחלטות. אפשרי בהחלט, כי לאור המודיעין המתקבל בחברה על איום או הזדמנות, תתקבל החלטה להיכנס לתהליך של בניית תרחישים. ההנחה היא כי בניית תרחישים יכולה להיות תוצאה של חשיבה על מצבים עתידיים אפשריים או תוצאה מהתפתחויות בסביבת התחרות, בין אם תגובתית או יזומה על ידנו. כולל לדוגמה, בניית תרחיש המטפל בשאלה 'איך יגיב מתחרה על מהלך משמעותי שלנו?'.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      גיורא כתר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין