שני נשיאים של שתי מדינות גדולות העסיקו השבוע את המערכת המדינית בישראל • הנשיא האחד, ולדימיר פוטין, עומד בראש המעצמה הרוסית, וביקר השבוע בארץ • השני – מוחמד מורסי, נבחר השבוע לנשיא מצרים, ואין כל סיכוי שיבקר בישראל, בדיוק כמו שקודמו מובארק לא ביקר כאן • במערכת המדינית עקבו בחשש ובדאגה אחר בחירתו של מורסי, תוך חשש שמצרים תהפוך בתוך כמה שנים למדינת אויב המאיימת על גבולות ישראל, וזונחת את הסכמי השלום • האם הידידה הותיקה – הגדולה במדינות ערב, זו שחתמה על הסכם השלום הראשון עם מדינת ישראל, עומדת לשנות פניה? במערכת הביטחון לומדים מחדש את מצרים ונערכים בהתאם • על השבוע המדיני – בין פוטין למורסי •
אחרי ההלם הראשוני שאחז במערכת המדינית לנוכח תוצאות הבחירות במצרים, הגיעה התגובה הרשמית הישר מפיו של ראש הממשלה נתניהו. "מדינת ישראל מעריכה את התהליך הדמוקרטי במצרים ומכבדת את תוצאותיו". הניסוח העדין הזה מקפל בתוכו הרבה חשש מפני הצפוי. השם מוחמד מורסי מדיר שינה מעיניהם של קובעי המדיניות בירושלים. קשה להביט בעיניו (ולא רק בגלל שהן אינן ממוקדות), אלא בגלל שהוא מצהיר הצהרות לכאן ולכאן. רגע אחד הוא מדבר בעד שיתוף פעולה מצרי עם איראן ולרגע נגד, תוך שהוא טוען שעיוותו את דבריו. שניה אחת, קורא מורסי לבחון מחדש את הסכמי השלום של מצרים עם ישראל, ושנייה לאחר מכן, הוא מסביר שבעצם לא התכוון לכך ממש. הדברים אינם ברורים למערכת המדינית בארץ, ומכאן התגובה הזהירה של נתניהו על מדינת ישראל ש"מעריכה ומכבדת" את תוצאות הבחירות במצרים. והיה מי שכתב כי צמד המילים "מעריך ומכבד", נאמר בדרך כלל על מי שמפטרים אותו או כאשר סופדים לו. מורסי הוא לא זה ולא זה. לכל היותר הוא מורסה בעיני רבים, אבל בשורה התחתונה הוא גם נשיא מצרים על כל המשתמע מכך. המהפכה האיסלאמית כאשר החלה המהפכה במדינות ערב, היא כונתה "האביב הערבי". במדינת ישראל זכתה המהפכה לכינוי "האביב האסלאמי", ועתה לאחר בחירת מורסי – נציג "האחים המוסלמים", מתברר עד כמה היא נכונה. בחירתו של מורסי נחשבת להיסטורית במצרים. בפעם הראשונה בתולדות ארץ הנילוס, יושב בראש השלטון נציג הדוגל באידיאולוגיה דתית איסלאמיסטית מובהקת. בכך מסתיים רשמית עידן הקולונלים החילוניים שמשלו במצרים מאז שנות החמישים. נאצר, סאדאת ומובארק, היו הקצינים האחרונים שהגיעו לעמדת הנשיא. מעתה יגיעו רק נציגים איסלאמיים. היסטוריה נוספת: בפעם הראשונה נבחר במצרים נשיא בבחירות דמוקרטיות אמיתיות. אם לא המהומות בככר תחריר, היה היום גמאל מובארק, בנו של הנשיא לשעבר, יושב על כיסאו של אביו. כך תכנן מובארק להוריש את הנשיאות לבנו, וכך היו בטוחים בעולם כולו. במדינת ישראל אף הכינו תיק מודיעין נרחב על גמאל מובארק, וידעו היטב על כל עמדותיו. איש לא חשב ולא חזה, שמובארק יסיים את הקדנציה שלו בכלא, כאסיר מושפל יחד עם בניו. עתה מביטה ישראל דרומה למצרים ואינה צופה לטוב. המשטר החדש, גם אם יסתיר את האיבה שלו (בהתחלה) כלפי מדינת ישראל, לא יוכל לעמוד זמן רב בלחץ הרחוב הערבי. ההפגנות, המהומות, והדרישה לבטל את הסכמי השלום עם "הכופרים הציונים", יחד עם התקשורת המצרית המגלה שנאה יוקדת כלפי מדינת ישראל, ישפיעו לבטח על הנשיא הנבחר. הטעויות של אובמה לפני שלוש שנים, הגיע הנשיא אובמה לקהיר, כדי לשאת שם את הנאום הראשון שלו מחוץ לארה"ב, לאחר שנבחר לנשיא. "זו התחלה חדשה", אמר אובמה, והחניף למארחיו המצריים. הנאום עורר ביקורת רבה בישראל, שנעלבה מכך שהנשיא בחר במצרים כתחנה ראשונה במסעו למזרח התיכון. אובמה דילג על ישראל, וטרם הגיע לכאן כנשיא. אט אט הבין אובמה כיצד מדיניות החוץ שלו נוחלת כישלון אחר כישלון. השלום לא הגיע והאיסלאם רק הגביר את כוחו. הקיצונים צברו כוח והפילו את המתונים, ומצרים – התחנה הראשונה שלו לאחר שנבחר, המדינה שהיתה לסמל יציבות במזרח התיכון, הפכה לאיסלאמית. לשיא הגיעו הדברים בבורות שהפגינו האמריקאים כלפי מה שקורה במצרים. היה זה לפני כשנה, כאשר ראשי המודיעין האמריקאי התייצבו בסנאט לשימוע. על הפרק היה הדיווח על הנעשה במצרים. ראש המודיעין הלאומי האמריקאי הפגין בורות מדהימה, כאשר טען שארגון האחים המוסלמים הוא ברובו חילוני. שבוע לאחר מכן התייצב ראש הסי.אי.איי ליאון פאנטה בפני הסנאט, והתקשה גם הוא להסביר שהאחים המוסלמים הם קיצוניים. הדברים הללו מסמלים עד כמה טעה הממשל האמריקאי בכל הקשור למצרים. ואכן בימת הנואמים של אובמה בקהיר בה הכריז על "התחלה חדשה", נראית היום במבט לאחור נלעגת. אובמה מצידו הבין שטעה ובשבועות האחרונים ניהל מגעים באמצעות שליחיו עם מורסי. במהלך השיחות הללו אמר מורסי כי הוא ישמר את ההסכמים המדיניים הקיימים עם מדינת ישראל. אלא שלמרות הצהרותיו, השתתף מורסי בהפגנות ועצרות שקראו לביטול הסכמי השלום. מורסי עצמו אמר כי אין בכוונתו להיפגש עם בכירים ישראלים, אם וכאשר יבחר לנשיא. סוג של "מכת מצרים" השאלה הראשונה לאחר בחירתו של מורסי היתה: מה יהיה על הסכמי השלום. ההערכה הראשונית היא, שלמרות החשש הרב, לא יעזו המצרים לבצע שינויים מהותיים בהסכם. זאת משום, שההסכם נולד כתוצאה מהחלטה מצרית לשאוב כסף מהמערב. התלות של מצרים בכספים הללו, היא הערובה הישראלית לשלום. ואכן לאחר ההלם הראשוני שאחז במערכת המדינית בתחילת השבוע, נרשמו בהמשך איתותי הרגעה. גורם מדיני בכיר צוטט באומרו כי היחסים בין הממסד הביטחוני הישראלי לבין המצרי יישמרו. לדבריו, איראן והטרור ימשיכו להוות אויב משותף לשתי המדינות, ובמקביל עזה והחמאס ימשיכו לספק כאב ראש משותף. ההערכה היא כי היחסים בין שתי המדינות ימשיכו להתבסס על אינטרסים הדדיים. מורסי לא יתנער מהסכמי השלום, וכך אמר גם בשיחות שניהל עם הממשל האמריקאי. באשר לחשש מהברחות נשק דרך סיני לרצועה, דבר שהתעצם וגבר בתקופת המהומות בככר תחריר, אומרים במדינת ישראל, כי הנשק זורם ממילא לעזה, ואין כרגע אפשרות לעצור את זה. בד בבד לא חוששים במערכת הביטחון מהאפשרות, שמצרים תרחיב את פתיחת מעבר רפיח מתחומה לעזה, באופן שיאפשר מעבר גדול יותר של סחורות ואנשים בין מצרים לעזה. גורם ביטחוני שהתבקש להגדיר ולבטא את מה שיקרה בעתיד בין ישראל למצרים, הבהיר כי המגמה העולה מהניצחון של איש האחים המוסלמים אינה חיובית אמנם לישראל, אולם אינה סוג של "מכת מצרים". הבעיה העיקרית: סיני במדינת ישראל עוקבים גם אחר הצעד שעשתה המועצה הצבאית העליונה המצרית, כשנטלה לידיה עוד סמכויות. צעד זה מהווה חזרה מצרית לנקודת ההתחלה ערב המהפכה, לפני כשנה וחצי. הדבר מבטא את הרצון של הממסד הביטחוני במצרים, השואף לשמור בידו את סמכויות החוץ והביטחון (ולקבוע מתי יוצאים למלחמה), ולהפקיד בידי הנשיא את ניהול חיי הכלכלה. הצעד הזה עוד עלול להתסיס מחדש את הרחוב המצרי. מורסי עצמו ינסה ללכת בין הטיפות. מצד אחד לא ירצה להרגיז את המועצה הצבאית העליונה, ומאידך, יבקש למצוא חן בעיני עמו ולהראות לציבור שהוא השולט, והוא אינו בובה של המועצה הצבאית. יש להניח כי בדומה למובארק, מורסי לא יבקר בירושלים. כזכור הנשיא המצרי הקודם, נמנע מלהגיע לישראל בקביעות, מלבד להלוויית יצחק רבין. ראשי ממשלות ושרים נהגו להיפגש תדיר עם מובארק רק בשארם, קהיר או אלכסנדריה. המצרים מצידם משגרים מסרי הרגעה, בכל הקשור לשימור היחסים הביטחוניים בין המדינות. מקור הדאגה הוא המצב בסיני. העניין הוא שגם המועצה הצבאית לא הצליחה לייצב את המצב הביטחוני בסיני, וגם מורסי לא יצליח בכך. זאת למרות שהוא שואף להחזיר את התיירים למצרים ולסיני. כך או כך, פיגועים מסיני עלולים להביא להסלמה ביחסי ישראל ומצרים. בעיה נוספת קשורה לרצון המצרי לפתוח את הנספח הביטחוני להסכם השלום בין שתי המדינות. זאת בתואנה של רצון לייצב את המצב בסיני בישראל רואים בכך פרצה מסוכנת. האפשרות היא להסכים בשתיקה לתגבור מסוים של כוחות הביטחון המצרים בסיני, ללא צורך לשנות את הנספח הביטחוני. |