 רשת חברתית גילה כימי חייו של האדם. מאז ומתמיד האדם יצר תהליכים חברתיים בשיתוף, ביצירה ובשמירה על קשרים משמעותיים לאורך זמן באמצעות רשתות חברתיות. תפיסת "העולם הקטן" של מילגרם הוכיחה כבר בשנות ה-60, שכל אחד יכול לקשר עצמו לאחר תוך שימוש בעד 6 קשרים חברתיים. חוקר בשם דאנבר טען שלכמות קשרים יש איכות ספציפית. קששר בין 3-5 אנשים מבצא קשר אינטימי, לעומת זאת קשר בין 12-15 אנשים נוצר כאשר מדובר בקבוצת עבודה. קבוצה משימתית היכולה להיעזר בכמות חבריה לביצוע משימה. לא הרבה מידי חברים המפריעים לשליטה ולא מעט מידי חברים הנדרשים לביצוע משימה. לעומת זאת קבוצת חברים המכילה ב 150 חברים, אומר דאנבר היא הקבוצה בעלת הגודל המקסימלי שמוח האדם מסוגל להכיל [ז"א לזכור את שמות חברי הקבוצה ולקשר פנים לשם]. זוהי קבוצה שמטרתה להעביר מסרים ושמועות לעוד הרבה אנשים. זאץ קבוצה שיכולה להעצים את כוחו של הפרט וזאת בדיוק הקבוצה שרשתות חברתיות דיגיטליות כמו פייסבוק יכולות לקדם ולאפשר לכלל אחד מאיתנו ליצור. מעל כמות זאת כבר מדובר ב"חברה" Society - מעל כמות זאת מדובר במספר דגול של חברים שהמטרה שלהם שונה לגמרי. אין לנו יכולת לשמור על קשר אישי או לזכור את חברי הקבוצה, אבל מספר גדול שכזה עושה לנו שירות של מיתוג. "הרבה" אנשים מכירים אותנו ומפיצים את שימנו ודברינו לעוד הרבה אנשים אחרים. בזכות הרשתות החברתיות הדיגטליות, אנשים יכולים היום ל"מתג" את עצמם בצורה קלה ומהירה יותר ולהפוך ל"משפיענים" = אנשים היכולים להשפיע על דעת הקהל, על תבונת ההמון. יש לא מעט מבינינו שחושבים שמטרה זו ראויה ולשובה וכדאי להשקיע עליה. ומדוע? הנה תשובה מעניינת... חוקר בשם מלגרם טען שקשרים חברתיים אינם רק כדי לאפשר לנו להפיץ את בשורתינו לכולם. יש קשרים הממסדים קשר אישי ויש קשרים הממסדים צינור תקשורת לטווח ארוך ונעזרים בקשר החברתי כאמצעי להשגת מטרות חברתיות , פוליטיות ואפילו עסקיות לטווח ארוך. היתרון שביסוד קשרים חברתיים לקידום אינטרס אישי , קבוצתי וארגוני נובע מהדינמיות שבקשרים אלו. תחזוקה ושמירה של קשרים חברתיים מאפשרת החלפת דעות, מידע , עדכונים סביבתיים. מכאן, שהרשת החברתית יכולה לעזור ביכולת של הפרט להתאים את עצמו לסביבה, להסתגל לשינויים, להתפתח ולשנות עמדותיו והתנהגותו בהתאמה לתהליכים חברתיים ופוליטיים בסביבתו. 
חוקר בשם ניקולאס קריטקיס הרצה בכנס טד על הכוח שאנחנו מקבלים מאוסף הקשרים החברתיים שיצרנו, הוא משאב חברתי והשפעתו גם על החברה אך לא פחות מכך עלינו עצמינו . חוקרים מתחום הפסיכולוגיה טוענים שהקשרים החברתיים החיוביים [אלו החברים שתומכים בנו ואוהבים אותנו] כל כך חזקה עד שכשאתה יודע שהחברים חושבים שאתה יכול לעשות משהו..כל דבר שהוא... תוכל לעשות אפילו יותר! ההשפעה של החברים שיש לנו איתם קשרים טובים על התפיסה שלנו את עצמינו, חזקה ולפעמים אפילו מפתיעה. בהרבה הזדמנויות החברים חושבים שאנחנו טובים יותר ממה שאנחנו חושבים על עצמינו. וההפתעה היא, שההשפעה של החברים עלינו חזקה עד שרמת ה"חוללות העצמית" [עד כמה אנשחנו חושבים שאנחנו באמת יכולים לעשות משהו שאנחנו אמורים לעשות..] שלנו מתחזקת מאד. אם נרצה להבין האם המטרות שהצבנו לעצמנו חשובות או נדרשות, כל שעלינו לדעת מה החברים שלנו חושבים על המטרות שלנו, מה באמת משפיע עליהם, מה חשוב בעיניהם. ככל שנדע שיש יותר תמיכה כך יעלה ערכם של המטרות הללו. בהמשך נראה שלא רק אחרים משפיעים עלינו, אלא שאנחנו יכולים להשפיע על התפיסה של החברים אותנו. במחקר שעשיתי על "מיתוג עצמי" מתברר שם נאמץ דפוסי התנהגות ייחודיים כמו : - "מיקוד עצמי" [נהיה ממוקדים וברורים לגבי מה בדיוק מעניין אותנו ומה בדיוק אנחנו רוצים להשיג]. - "אוטונומיה תפקודית" [נשתמש ביישומים דיגטליים כדי לעזור לעצמינו לבצע משימות באופן אוטונומי, נאפשר לעצמינו לקחת החלטות ולמצוא פתרונות בעצמינו] - התנהגות "עדכנית" [ז"א נתרום מידע משל עצמינו, נעדכן את החברים שלנו מה קורה איתנו, נתעדכן מה קורה סביבינו ועוד...] , - נעשה נטוורקינג [ננהל ונטפח קשרים חברתיים] נוכל להיעזר ברשת הקשרים החברתיים שיצרנו בצורה מאד אפקטיבית. נוכל להשפיע על החברים שלנו, נוכל לשדרג את אופי הנוכחות שלנו ברשת והפידבק שנקבל מהחברים. בקיצור, זה בדיוק מה שהחבר'ה הצעירים עושים היום בפייסבוק, לא? |