כותרות TheMarker >
    ';

    אמא שלהם

    הבלוג של סיגל, אמא של אבשלום ורחל, ובו אדבר על קבלה, חינוך, משמעות החיים,ן בכלל, על מה שבא לי... נעים להכיר, מוזמנים להשתתף ולשתף.

    בא לי, לא בא לי

    8 תגובות   יום שישי , 29/6/12, 18:07

    אני קם כל בוקר מחדש ולא בא לי. אני מצחצח שיניים ולא בא לי בכלל לצחצח שיניים, אבל אני חייב. על הקפה דווקא בא לי, אבל להתלבש, להסתדר וכל זה, זה הכי לא בא לי. ואז, כמעט כל שעות העבודה, בתכלס, לא בא לי! פשוט לא בא לי להגיע לשם, להיות שם, לאכול שם ולחייך לכל מי ששם. לאכול דווקא כן בא לי אבל לא כל יום באותו מקום עם אותם אנשים, זה, לא בא לי. בא לי שיגיע הרגע שאני אוכל לחזור הביתה, זה מאוד בא לי ואני מחכה לזה כל היום.

    ואז, אז אני נוסע בפקקים, שמה זה לא בא לי עליהם, כי כבר בא לי ..." אם בא לכם לקרוא את ההמשך החביב, אז הקרדיט הוא תחילה לאתר שפרסם זאת:

    http://www.academics.co.il/Articles/Article43500.aspx

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/7/12 16:44:

       

       

      מה הם המקורות של המשמעת העצמית הפנימית? כיצד בן אדם מצליח לפתח את הכוח הפנימי שלו ואת אופיו אשר יכולים להעניק סדר והגיון לחייו? 

       

      השאלה עצמה מרמזת על חלק גדול מהתשובה. מה שאנחנו מחפשים הוא פיתוחה של משמעת עצמית בתוך כל פרט. הדבר מרמז על כושר לעמוד בגפנו, להיות עצמאיים מבחינה מוסרית, להיות הגיוניים מבחינה אינטלקטואלית; בקיצור, את היכולת למצוא הגיון בחיינו, ליצור זהות שהיא שלמה ומהווה יחידה. אנחנו מדברים על דמות של אדם המתאים לקהילה חופשית של אזרחים שווים ביחסי הגומלין שביניהם – אדם המסוגל לקבל החלטות בתוך מסגרת הגיונית ועקבית עם עקרונותיה, אדם המסוגל להתייחס, ושיתייחסו אליו, בכבוד. 

       

      סוג האופי אותו אנחנו מחפשים איננו נחוץ בכל סוג אחר של חברה. היכן שהמדינה שולטת עליונה, נחוצים אנשים אשר מסוגלים מעל הכול לציית, להטביע את העצמי הייחודי שלהם בדפוס גדול יותר. תלות ולא עצמאות, היא התכונה המתאימה ביותר למדינות סמכותיות. 

       

      אנחנו, מאידך, מחפשים עצמאות. האדם העצמאי הוא האידאל שלנו. 

       

      סימן ההיכר של האדם העצמאי הוא יכולתו לשאת באחריות. להיות אחראי ולמסור דין וחשבון בעבור מעשיו. לעשות, ולעמוד מאחורי מעשיו. לא להסתתר מאחורי "פקודות מגבוה", לא לחפש מקלט מאחורי החלטות הקבוצה, לא לאזור כוח מאיזושהי דמות של גיבור, אלא להיות גיבורים של עצמנו. 

       

      אין דרך ללמד או להכשיר אדם אחר לעצמאות, אין טכניקה כדי להשיג או להעביר תכונות אלו. הדרך היחידה שבן אדם הופך אחראי על עצמו היא להיות אחראי על עצמו בעצמו, ללא סייגים או תנאים. 

       

      בבית הספר, כל המלכודות של תמיכה חיצונית אשר מהוות מקום מבטחים לחלש, כל המלכודות של סמכות חיצונית אשר מהווה תחליף להכוונה העצמית הפנימית, כל המלכודות של לחץ מוסרי חיצוני אשר מהוות תחליף להתפתחות המוסרית הפנימית, כל הכוונות הטובות של האביזרים אשר מחלישים ולעתים משתקים את הרצון האינדיבידואלי של תלמידים ומורים כאחד, חייבות להיעלם לגמרי. 

       

      יחידת הבניה הבסיסית בבית הספר, חייבת להיות האדם האחראי אשר תחושת החיים שלו נגזרת מהעובדה שהוא התגבר בכוחות עצמו על המכשולים הענקיים הטעויות והפיתויים אשר נזרעו בדרכו, ואשר קיומו קיבל צורה כתוצאה ממאמציו היצירתיים. 

       

      [ קטע מפרק 5, חוק וסדר: יסודות המשמעת, המשבר בחינוך האמריקאי - ניתוח והצעה, בית הספר סדברי ואלי, 1970. ] 

       

       

        8/7/12 18:28:
      תודה על התגובות. אגב, חברי אדון שבת שלום, אכן על פי הקבלה אנו לא אלו שבאמת צועדים קדימה אלא העתיד הוא זה שבא אלינו ואנו רק מרגישים אשליית בחירה של רצון. שוב תודה אנשים נפלאים
        1/7/12 07:06:
      אני לפעמים מסתייג מהמילה "לא בא לי". במקום להגיד "אני לא רוצה" (מתוך בחירה שלי), אני אומר "לא בא לי" כאילו זה לא אני שלא רותה אלא זה לא בא לי ממקום אחר. בקיצור: פגיעה בחופש הבחירה של הבן אדם.
        30/6/12 10:18:

      מוכר וידוע.

      חופש יום יומיים אולי

      קצת לגוון את שגרת החים.

      שתהיה שבת נעימה וטובה.

        30/6/12 10:05:
      יופי של קטע. השאלה המתבקשת איך מגדילים את ה"בא לי"? ....לא, אין לי תשובה..אך תמיד משתדל...
        30/6/12 07:28:
      פיליטון נחמד. אני בטוחה שאנשים רבים יזדהו איתו.זו תמונה של שיגרה, שאין בה כל אירוע יוצא דופן. בימים של מתח ואירועים קשים ומכבידים הכמיהה היא לחיים שתוארו בפיליטון.
        29/6/12 18:30:
      נחמד:)

      ארכיון

      פרופיל

      SigalDabach
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין