צבעים בִּתְנוּעוֹת רְחָבוֹת בָּאתִי לָגַעַת בְּמֶרְחֲבֵי דֶּשֶׁא יָרֹק, בְּאֹדֶם הַצֶּאֱלוֹן הַנּוֹשֵׁר סְבִיבִי, בַּכָּחֹל שֶׁלְּמַעְלָה, בַּחוּם-צָהֹב שֶׁל הָאֲדָמָה צְרוּבַת הַשֶּׁמֶשׁ וְעוֹד וְעוֹד, גְּוָנִים לִנְשִׁימָה.
אַךְ נָגַע בִּי רַק צֶבַע אֶחָד צֶבַע הַמַּגָּע הָרַךְ מִיָּדוֹ שֶׁל אָב עַל רֹאשׁ מָרִינְס, קְצוּץ צְבָעִים, שֶׁהָפַךְ בְּאַחַת לְיֶלֶד קָט, מִתְכַּרְבֵל, חִבּוּק קָלוּשׁ לְקַבֵּל מֵאַבָּא שֶׁעוֹד מְעַט יוֹתִיר אוֹתוֹ לְבַד.
לַצֶּבַע הַזֶּה אֵין שֵׁם, אֲבָל הוּא זוֹרֵם לְאַט, מְסַנְוֵר שָׁקוּף וְחָזָק, חָזָק. © יוכי פ. |
תגובות (18)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה שבאת רבקתי
תודה אסתר, תודה רבה
תודה רבה ליאורה
יוכי יקרה,
שירך רגיש ונוגע כל-כך ♥
תודה
תודה, לואיס
תודה אפרת, אני שוקלת לצרף את הצבעים לספר הבא שלי. שמחה שחזרת
תודה אחאב
דן, זו סיטואציה שאינה לקוחה מהמציאות שלי ועל כן ה"מרינס" מתאים, בעיקר כמטפורה לשער קצוץ. עם זאת, אבדוק אולי שימוש פונקציונאלי אחר.
תודה לך