צבעים בִּתְנוּעוֹת רְחָבוֹת בָּאתִי לָגַעַת בְּמֶרְחֲבֵי דֶּשֶׁא יָרֹק, בְּאֹדֶם הַצֶּאֱלוֹן הַנּוֹשֵׁר סְבִיבִי, בַּכָּחֹל שֶׁלְּמַעְלָה, בַּחוּם-צָהֹב שֶׁל הָאֲדָמָה צְרוּבַת הַשֶּׁמֶשׁ וְעוֹד וְעוֹד, גְּוָנִים לִנְשִׁימָה.
אַךְ נָגַע בִּי רַק צֶבַע אֶחָד צֶבַע הַמַּגָּע הָרַךְ מִיָּדוֹ שֶׁל אָב עַל רֹאשׁ מָרִינְס, קְצוּץ צְבָעִים, שֶׁהָפַךְ בְּאַחַת לְיֶלֶד קָט, מִתְכַּרְבֵל, חִבּוּק קָלוּשׁ לְקַבֵּל מֵאַבָּא שֶׁעוֹד מְעַט יוֹתִיר אוֹתוֹ לְבַד.
לַצֶּבַע הַזֶּה אֵין שֵׁם, אֲבָל הוּא זוֹרֵם לְאַט, מְסַנְוֵר שָׁקוּף וְחָזָק, חָזָק. © יוכי פ. |