שני אשמדאים נהדרים ושטנה אחת, לא פחות מופלאה, העפילו הלילה במעלה גרם המדרגות אשר בו נוהג הגיהנום לטפס בבואו לתקוף את יצר האדם הישן וניהל עימו דו-שיח חשאי. ...אשר לשטנה, אשקר אם לא אודה שבמבט ראשון מצאתי בה קסם מוזר. לשם הגדרתו של הקסם הזה, לא אוכל למצוא השוואה טובה יותר מאשר נשים יפיפיות בגיל המעבר, שאף-על-פי-כן אינן מזדקנות עוד, ועל יופיין נסוך עתה כִּשְׁפָּן החודר של חוֹרָבוֹת. מראֶהָ היה עריץ וגמלוני בעת ובעונה אחת, ועיניה ריצדו, למרות עייפותן בכוח מכשף. אך יותר מכל השתאיתי למסתרי קולה, שהעלה בי את זכר הקונטראלטים הענוגים ביותר, ובד-בבד היה בו שמץ מצרידותם של גרונות השטופים עולמית ביין שרף. הספלין של פאריז/ש.בודלר (תרגום: דורי מנור) |
תגובות (22)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
הנמל. המצאה גאונית!
מנקז אליו את ההמונים. כל פעם שאני מרגישה זרה בעיר אני קופצת לנמל ותיכף ומיד התלאביביות באה אליי.
גם רוטשילד הולך והופך לקניון ארנה בזמן האחרון.
אני חושבת שלא, כי להיברא מחדש כולל בתוכו הריסה של הקודם ואילו לחדש מתכוו להשתמש בקיים.
זה שורש כל הבעיות במדינה שלנו!
הגדרת במדויק.
למזלנו קיים חוק שימור מבנים, אבל העירייה מעדיפה שהבניין יהווה מפגע תברואתי.
להיברא מחדש זה לא לחדש?
היא לא מנסה להתחדש אלא להיברא מחדש בדמות לונדון או ניו יורק.
בדיוק.
אתה צודק!
תמ"ע 38 הם לא מאשרים כדי לא להעמיס על התשתיות הקיימות אבל זובור של 500 איש או יותר בבת אחת עם 50 מכוניות לפחות הם ממהרים לאשר. משנה אחת של ארנונה החולדה יכול לשפץ את הבניים בדב הוז.
מי שיאכל אותה זה אנחנו שאין לנו חנייה ואנחנו צריכים לעשות קניות ברמי לוי בפתח תקווה כדי לחסוך קצת לילדים.
לגבי הנובוריצ' בסטה - מקווה מאד לא להיתקל בבלונדיניות בג'יפים שחורים שלא נותנות לעבור במעבר חצייה ועושות פרצוף של מה את רוצה גם לי קשה בחיים נשברה לי ציפורן
אני פוחדת שימחקו לה את ההיסטוריה במסגרת העיצוב-מחדש שהיא עוברת.
ביקרתי לא מזמן במתחם (עוד מילה נדל"ניסטית דוחה) שמאחורי תיאטרון נגה, איפה שלרחובות יש שמות של פרות בקיבוץ והכל נראה אותו דב:. כל הבתים היו כפופים לאיזושהי חוקיות דומה או שסתם כולם הלכו לאותו פרזלן שיושב לא רחוק בסלמה (מקווה שדפק להם מחיר מחיר). צבעים סולידיים בסקלה שבין לבן לאפור, תריסי עץ, שערי מתכת וכו'.
האחידות הזאת לא מצאה חן בכלל, היא גובלת בהמוניות וההתנהלות של ההמונים כידוע מקרבת לפשיזם (לפי וולטר בנימין).
זוהי יופיו של העבר, של ההיסטוריה, של הימים שהיו האנשים שחיו.
קראתי באיזשהו מקום שאצל היפנים "יפה" נחשב למשהו שמראה את עקבות הזמן על כן הם מאד אוהבים מתכות וטחב.
העיר ההלומה שלנו, על עברה כנערת המים של שנות ה50, מלכת החן של ה-60, תמי בן עמי של שנות 70, עומדת כאבן שיש לה הופכין. כל אבן הופכין בה, למשהו שמבקש מהאליטות הישנות להתפנות וללכת מפה בבקשה. יש שמבקשים למחוק את כשפיה כליל, יש שבממון רב מותחים לה את הפנים. אבל אז היא כמן מנותחת פלסטית. והחיוך שלה מפחיד קצת. אני אוהבת חורבות שלא מטרידים אותן מרבצן. ולא מתפלאת כלל שהן שטנה.
לדעתי, בתור לא-תלאביב מקורית האיזור הזה הוא הכי תלאביב ואני שמחה שאין שם מגדלים, רק שקצת חוששת שבסוף יחריבו את החורבה כדי להמיט עלינו עוד זובור מתנשא כמו ההוא בפרישמן.
הכל עוד ישתנה, כל האיזור ליד המזרקה יהפוך להיות בוטיק. את קו 18 המיתולוגי שבטח נסעת בו בתור ילד גירשו לקינג ג'ורג' כדי שחס וחלילה לא יפריע הרעש לדיירים מאחורי החלונות הכפולים. משפצים את הרחוב, משפצים את המדרכה מסדרים לעשירים יפה את האיזור.
בקרוב סביח אורגני עם מיץ עשב חיטה!
תמיד.