כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    הקו א-ל התקווה
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    code2hope

    מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

    פוסטים אחרונים

    code2hope

    מעורר ומורד בכח המשיכה, לעבר התקווה

    תגובות (8)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      7/1/08 18:03:

    יש הבדל בין מתנה לצדקה

    לצדקה יש סדר יום משלה ודרגות שונות באיכותה, כגון: עניי עירך קודמים ו/או מתן בסתר.

    ואילו מתנה ניתנת בגלוי לרע, ידיד או חבר... ורצוי להודיע עליה מראש כדי להרבות אהבה...

      7/1/08 09:46:

     

    צטט: אסטרטג ויוצר 2008-01-07 08:51:55

    שאלה טובה... יש חילוק בין מתנה לצדקה

    חילוק?

    לא בטוחה שהבנתי

      7/1/08 08:51:

    שאלה טובה... יש חילוק בין מתנה לצדקה

      6/1/08 23:16:

     

    צטט: אסטרטג ויוצר 2008-01-05 18:14:45

    הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו כדי להרבות אהבה...בשם רש"י

    תודה

    תראה, התעכבתי עם תגובה לזה, בכל זאת - רש"י.

    אבל מה, לפעמים נותן לחברו לא מתנה, את מזונו. לא צריך להודיעו של א ילבין פניו, לא?

      5/1/08 18:14:

    הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו כדי להרבות אהבה...בשם רש"י

    תודה

      5/1/08 18:08:
    כוכב!צוחק
      2/1/08 18:52:

     

    רציתי לבאר משהו לגבי הזר. אם הוא חלק ממך, גם אם רחוק - איננו זר והאמירה מחווה לא רלבנטית, אלא אם אתה רגיל לעשות מחוות לעצמך.  השמש לא עושה מחווה לירח, היא ציר הוא לווין, כן?

      2/1/08 18:32:

    בתור חברה חדשה (ותודה!) אני רוצה להגיד לך שפעמיים ניסיתי ופעמיים לא הצלחתי לקרוא בגלל צורה ולא בגלל תוכן.

    אולי קצת פיסקאות, קצת מרווחים, היו מקלים.

    ולגבי .."מחווה לקהילה" יש לי מחלוקת קלה, לא על עצם העניין אלא על שמו.

    אדם חי ויוצר בתוך עמו. השכן, עימו חולקים קיר, הוא חלק מהחיים.

    אדם צריך לפעול בקרב קהילתו, להשתייך ולקחת חלק. בהחלט אך "מחווה"  היא   לזר ומתוך מקום רם ונישא.

    0

    חדשות פילוסופיות כלכליות: התשובה לכלכלה הישראלית ובכלל... /עפר אלוני

    8 תגובות   יום רביעי, 26/12/07, 23:08

    לפני זמן הזמנתי בייגלה קר! בצומת רמלה, המוכרת חיממה לי אותו ולשמע בקשתי השניה, להכניסו לשקית נייר ולא ניילון קראה לעברי: אתה יודע שאתה נודניק!!! לפני עוברים וגם שבים. מיותר לציין, שהבייגלה החם נשאר בידה עד עצם היום הזה...


    ההתפוררות הכלכלית שלנו ובכלל נובעת מחסך במושג כבוד האדם באשר הוא...בעברית למילים כבוד וכובד שורש משותף, כי לבעל הכבוד יש משקל סגולי הפורץ לעולם החיצון. ככל שיהיה האדם טוב, מחונן ומוכשר הוא לא יעורר כבוד אם לא יצליח לממש את כשרונותיו ואת ייעודו באמצעות מחווה לקהילה. הכבוד לאדם לחברה ולעסק מתגשם במחווה חיצונית המסייעת לאישיותו הפנימית לפרוץ לעולם החיצון.

     איש הבשורה אמור לפתח דרכי תקשורת עם שכניו, מכריו ולהתקשר עמם בדו-שיח של דברים המוליכים למעשים עם תמהיל של אמון. הכבוד קשור לפרסום. אין הכבוד שרוי בעילום שם.


      הכלכלה העולמית ובכלל לא נשענת על משאבים חומריים כגון: נפט, יהלומים ובייגלה...

      כבר ראינו  מדינות-כגון אוקראינה- עם נהרות שזורמים ע"י הבתים, אבל בבתים לא היו ברזים.


    הבידול החברתי וחוסר מכנה משותף החברתי-תרבותי השאיר את החברה-כלכלה שם בבונקר.

     מהות הכלכלה היא התפיסה החברתית-תרבותית של קבוצת אנשים הרוצה להצליח לצלוח את החיים. ככלל הכלכלה נועדה לכלכל את מעשיו של האדם ברוח ובחומר.לולא חיי הכלכלה כל אדם היה נשאר בביתו עם העז והחסה והיה נמנע ממנו הקשר החברתי המתבקש עם אנשים ועולמות חדשים.


    רובינסון קרוזו לא יכול היה להצליח הוא יכול היה רק לשרוד ברמה של ארוחת בוקר, צהרים ודרינק... ההצלחה יכולה לצאת מהכוח לפועל רק ע"י אחדות של הפרטים ויצירת תאגיד שיפרוש את מוטות ענפיו שיצלו ויתנו פרי לנו ולדורות הבאים...


    על מנת להצליח לצלוח על פני המים הסוערים של החיים, יש לבנות במשותף מערכת גשרים וקשרים עם יסודות חברתיים המושתתים על אמון. ההוכחה: הציוויליזציה שווה לסכום המאמצים הקהילתיים של אלפי דורות.  לכן, יש לתת עדיפות עליונה (ולא תחתונה:) לבניית חברה המושתת על ערך חברי היוצר חיבור (וזה לא רק שורש של  מילה).


    הציניות הישראלית לדורותיה בנתה דורות של חספוס של התנשאות, שמרחיקה אותנו מקשר חברי. החיבור נוצר בשעה שהאדם כובש ושם ברקסים על היציאות שלו.


    במסלולי המרוצים בפריז מלמדים את הנהגים על הברקסים ולא על דוושת הגז. זה הסוד של המרוץ של החיים! כיצד להאט בסיבוב של החיים, כיצד להתאפק ולא לפלוט את הקרינה שלך ברשות הרבים. כיצד לעצור את הדורסנות הכוחנית למרות שיש לך את זה! (ובינינו אין לנו את זה).


    האדם אמור לכבוש את הטבע שלו! רק האדם שיכבוש את עצמו יזכה לפרסום ולכבוד.הגאה והיהיר דוחה ונדחה! הצנוע ותמים מושך ולראיה: הריק הוא הכוח החזק שבטבע-ראה את החור השחור או הוואקום שנוצר מחוסר אוויר וריק.  האחדות שלנו כעם תגרום לכלכלה לצמוח וללבלב. רק שיתוף פעולה, הבא לידי ביטוי מדיבור ועד לחתימה בין היחיד לקהילה, יכול להצמיח הצלחה.


    האמון והתרבות החברתית האירופאית היא הבסיס של כלכלתה, אם האמון זה יעלם  גם השוק המשותף יקרוס .

    חופש הביטוי וכבוד האדם באשר הוא זאת התשתית האמריקאית. לא שמענו על אסקימוסי מתבודד שהצליח כמו בייל גייטס, שבנה תאגיד שמאגד ומאחד.


    יש לזכור! שלמרות החיבור החברתי, יש להגן על האנושיות של הפרט. למרות הערכיות החברתית  אל לה, לאחדות המאוחדת, לטשטש את ה"אני" של הפרט.חשיפת האנושיות, הנדירות שבה ובדידות הפרט אמורה לפתח אמפטיה והבנה למורכבות החיים הבנויים מקצוות סותרים: בדידות וחברה, מכניזם ואנושיות, מלחמה ושלום. 


    האתר הרשמי: www.dc4u.net 

     

     

    ''

       ©    כל הזכיות שמורות לעפר אלוני   

     

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      הקו אל התקווה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון

      פרופיל

      הקו אל התקווה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות אחרונות

      רשימה

      פרופיל

      הקו א-ל התקווה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      תגובות אחרונות

      רשימה