כן זה כבר היום הבחינה בפסיכולוגיה, ולפי כל תאוריות יחסי האובייקט, אני וכל אחי ואחיותיי לבית הילדים, כנראה ממש דפוקים, יכול להיות שנתקענו בשלב הסכיזואידי פראנויידי כשאמרו לאמא שלנו מתי מותר לה לראות אותנו, ולא החזיקו אותנו מספיק, וככה גדלנו ביתמות מדומה. לפחות הרווחתי עוד איזה 7 אחיות בנוסף לזו המקורית, ובשבת על הדשא פתאום התברר שהיו מאיתנו שלא ידעו שבנות צריכות לנגב, כי אמא לא היתה שם.

אפילו את הפעולות הכי טריביאליות לא היה מי שילמד אותנו. אבל למרות כל התאוריות מסתבר שיצאנו  די בסדר, ומי לא נדפק באיזה שהוא שלב של הדרך, ושאולי כל התאוריות האלו רק מאפשרות לנו להצדיק את מה שאיננו, מאפשרות לנו להצטדק על שהננו ואולי כל התאוריות האלו רק נותנות לנו עוד סיבה לא להניח ופשוט להיות מה שנהינו.