מוזר....יודעת שרוצה להגיד כ"כ הרבה וכ"כ הרבה זמן אין למי...ופתאום, כשהדף פתוח, מרגישה מלאכותי...לבד, ביחד, טוב, רע, מרוצה, בשקט...אין שמחה אין מאוויים, יש נר שנמצא במנוסה מהרוח. רוצים לכבות, מי? אני? הוא? האחרים? מי ?יודעת שיש שם יותר, יודעת שאני לא לגמרי לבד. מי שם? מי איתי? לא יודעת שונאת תשובות שונאת שכולם יודעים יותר ממני, יותר מכולם. לא יודעת כלום ויודעת הכל. מרגישה לכודה. יש כח-אין כח. רוצה ליפול, מפחדת מהמכה מהמפלה מהנפילה תנומה רדומה, זחיחות מיותרת אין אהבה בעולם, יש נוסטלגיות ויש הרפתקאות. למה אחרים חווים את זה? אני מפחדת מהכוויה מחפשת את מי לגדל. כועסת שהוא רוצה שיגדלו אותו אלים. אלימה נטול עתיד, בעלת הגשמה.... יש הרבה מילים ואין מספיק סדר מסתכלת סביב-נראה נורמלי המסך מתרומם ההופעה מתחילה אני נורמאלית |