בין רגלי העוברים בין מוסכים לבתי זונות ראיתי פעם צוהבם של סביונים בסדקי המדרכות. לא נימפאות מים לא שושנים צחורים לא עצים שראשם בשמיים לא להבות צאלון וסגול סיגלונים. סתם סביונים נשמרים לנפשם בתוך שמן ופיח קטנים ונמוכים נחבאים אל סדקים אלינו מתריסים הביטו למטה אנחנו כאן, ואנחנו חיים. |