מאז שהלכת
אחי חלפו ארבע שנים, מאז.. השבילים אפלים, הרחובות שהכרתה התיישנו, הדיירים התחלפו, העצים ששתלת נוסרו, קולך לא נשמע עוד, רק הבדידות בשכונה חובקת ממרחקים...
ממרום צופה בכל, ומחריש. דע כי מאז שהלכת - העולם השתגע, אח את אביו רוצח, אב את ילדיו שוכח. ועוד... רק אני פה כתמיד, ממלמלת ומנציחה זיכרון עיניך השחורות איך אשא? אנא אפרק כאבי עליך, ואני לבדי. לא אחיות לי, לא אחים. מאז הלכת התפצלה המשפחה, אמך מיום, בוכה עליך, מונה ימיה, תקוותה להתאחד חיש עמך, לישון על משכבה לידך, לנוח במהרה, במשכנה, השמחה חלפה. דאז, יתומה אני, הבית ריק ואין רעשים, רק כעס וכאב גודש חללים, תמונות על הקירות תלויית. פרי אהבתך אחי פרסו כנפים, אביהם המת לא זכרו, התגייסו, השתחררו ונסעו. לאט-לאט התפזרו, שם... את בית ילדותם המיותם שכחו. אזכרה לך מעולם לא עשו. איש לא אץ לבקר, אף לא מתקשר. אחי, גולן בנך ראיתי, יפה כארז, פניו עגלים, חיוכו מזכיר זיו פניך היפים. כל כולו שלך, אך... דע הזרות והמרחק ביננו כה קשה.
בתך כנרת, יופייה אני כבר לא זוכרת, גון עיניה השחורות כשלך, שתי טיפות מים דומה, היא לא יודעת כמה אהבת. איך מהפה שלך את פיה האכלת, לחשת לה כנרת שלי, בואי שבי עמי, גם כשאימה כעסה. כמה חבל... כי חיש מהר מיהרה, להשכיח אותך מלבה הקט. וחן הגדולה, אני לא יודעת, לא מכירה, היא אחרת, ושונה, ולאימה כל כך דומה, אכזרית, כן ידעתי אותה, חוצפנית, ממש - ממש כמותה. אותך לא הספידו, לא אצו לבקר, להדליק לך נר, להניח זר. לא הביאו אהבה, או געגוע אליך. אחי... מבעד למעטה האבנים הקשות, אל מול שמך המתנוסס, אני רוצה לומר "אוהב אותך לעד" ואותך אזכור! מה עוד אספוד לך אחי, כל שעשית בחייך איש לא הזכיר, איש לא אמר הוא היה... כמה חבל איש לא זכר! [או שמא כן] איך הייתה מלאך האל. אלברט, דע לך, כי החמה לא נטשה גופך, מחממת מבקר עד ליל את יומך, והלילות השחורים לא נטשו עיניך, אותם אלפי כוכבים מאירים, זיק הירח לא יחדל להאיר מעשיך שם במרומים, את הדשא הירוק, המצבות הדוממות, והשקט צופה בהם אלוהים. רושם הוא הכול במרומים, הוא לא שוכח מעשים. נום על משכבך אחי, נום, בשלום!
|
תגובות אחרונות
-
* חיוש *
בתגובה על מי יזכור,
-
הקשתית
בתגובה על מי יזכור
-
sari10
בתגובה על הגלריה של טובל'ה
-
sari10
בתגובה על חֲתוּלַת רְחוֹב
-
~גאיה~
בתגובה על הַלְמוּת הַלֵּב שֶׁל יֶלֶד - ליום השואה
-
~גאיה~
בתגובה על דם זרם בחללים - ליום השואה
תגובות (32)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה לך חבר יקר, כלום לא עזר.
תודה:)
תודה חמה לך חבר
מודה לך איתן, תודה חמה ושבת נעימה.
אמת. תודה לך
תודה חבר על המחמאה
תודה יורם
תודה חבר
אמת תודה.
תודה חברה:)
אמן!
תודה לך.
תודה חמה מלב.
ואו..טובה אני כל כך מזדהה עם מה שכתבת..גם בי הכה הגורל עם אח שמת נורא צעיר וממש עכשיו אנחנו מציינים ארבע שנים למותו...כל כך תיארת במילים מוקפדות ומדויקות את כאבך..פפפ אין הרבה מילים לנחם ....אחרי קריאה שפעם אחר פעם קראתי.יצאתי מנוחם..התמוז הזה כנראה לקח לא מעט יקירים מאיתנו..והכי כואב שזה בטרם עת..
הנה אל מלא רחמים של יהודה עמיחי
אֶל מָלֵא רַחֲמִים,
אִלְמָלֵא הָאֵל מָלֵא רַחֲמִים
הָיוּ הָרַחֲמִים בָּעוֹלָם וְלֹא רַק בּוֹ.
אֲנִי, שֶׁקָּטַפְתִּי פְּרָחִים בָּהָר
וְהִסְתַּכַּלְתִּי אֶל כָּל הָעֲמָקִים,
אֲנִי, שֶׁהֵבֵאתִי גְּוִיּוֹת מִן הַגְּבָעוֹת,
יוֹדֵעַ לְסַפֵּר שֶׁהָעוֹלָם רֵיק מְרַחֲמִים.