
לכבוד הרביעי ביולי נערכה ישיבת צמרת של כל בכירי הבלוג והוחלט לכתוב משהו על הדוד סם. רציתי לכתוב על ביקורו הקרב של המועמד הרפובליקני לנשיאות מיט רומני בישראל ועל הצפי לשלל הבטחות אוהדות, תומכות, מחזקות. אבל אז נזכרתי שלפני זמן לא רב ביקר פה מועמד אחר, אחד בשם אובמה, והבטיח לנו הרים וגבעות ולבסוף נשארנו רק עם חול ואבנים. מאז הביקור המפואר של אובמה בשדרות זרמו הרבה מים בירדן (ובנילוס), לא הבטחות ולא נעליים- כל עוד ארה״ב תלויה בנפט הערבי, זה מה יש.
אבל לא הכל שחור רבותיי, אחרי הכל 4th of July זה חג! אז נעבור לבשורות קצת יותר משמחות- בשבועיים האחרונים הוסרו בקליפורניה שלטי חוצות אנטי ישראליים. המודעות, הממומנות ע״י כל מיני ארגונים איסלאמיים ופרו-פלשתיניים (וכמובן יהודים שונאי ישראל, איך אפשר בלעדיהם??), קראו לעם האמריקאי לבחון מחדש את ההשקעה הביטחונית בישראל. משהו בסגנון ״די להשקיע 30 מיליארד בישראל שהורגת פלשתינים, צריך להשקיע אצלנו״. את האמת, לרגע נחרדתי. איך נוכל להמשיך לרצוח פלשתינים, לקצור איברים, לשתות את הדם וכמובן לאפות מצות. אבל אז נרגעתי, כי העם האמריקאי לא כזה טיפש ומה שעובר באירופה בהליכה לא תופס מעבר לאטלנטי.
זה התחיל בכך שחייבו אותם לשנות את נוסח המודעות כדי שיציינו בפירוש שה-30 מיליארד האלה פרושים לעשר השנים הבאות (הטעיית הציבור, אלא מה). לאחר מכן פשוט פירסמו בתקשורת מי המממנים של המודעות הללו, דבר שלקח מהקמפיין כל טיפת credibility. ולבסוף יצאו תומכי ישראל למתקפה (כפי שציינתי, בשונה לגמרי מאירופה ואתם יודעים מה, גם מפה אצלנו).
הרי כמה זה ה-30 מיליארד שארה״ב משקיעה בישראל לאורך 10 שנים? אני בטוח שכל אותם אקדמאים שונאי-ישראל ניצלו את כישורי הדוקטורטים שלהם והצליחו לחשב שמדובר בשלוש מיליארד דולר לשנה. ופתאום, ממש פתאום, זה בכלל לא נראה לאמריקאי הממוצע חריג. מישהו מאותם שונאי-ישראל בדק כמה ארה״ב נותנת למצרים, שכנתנו בדרום, כל שנה (1.3 מיליארד לשימוש צבאי)? אותה מצרים שכיום היא אי פורח של דמוקרטיה, זכויות אדם, שלום ואהבה? ומישהו מאותם שונאי-ישראל בכלל בדק כמה ארה״ב נותנת למדינות אחרות? לא, וזה גם לא היה משנה להם כי המטרה היחידה היא לנסות ולעשות דה-לגיטימציה למדינת ישראל.
אז הנה כמה נקודות למחשבה על הסיוע הביטחוני האמריקאי:
1. כאשר משקרים לאמריקאים ואומרים להם שהכסף הולך לישראל במקום למשרות- זה פשוט שקר. ישראל מחוייבת להשתמש ביותר מ-70% אחוז מהסיוע השנתי לקנייה של מוצרים אמריקאים. אני לא מדבר על קורנפלקס אלא על מוצרים ביטחוניים שמיוצרים במפעלים אמריקאים ע״י טד וביל וג׳ו ומארק שיש להם עבודה במפעל בעיקר בזכות הלקוח הגדול הזה שנקרא ישראל. אז ביום שיוקטן הסיוע-תוקטן הצריכה הביטחונית-יפוטרו טד וביל וג׳ו ומארק.
2. כל ילד אמריקאי (שלא גדל בניו יורק סיטי, אלא באמריקה העממית, הפשוטה) יודע שה"איזראלי ארמי" הוא צבא מעולה עם המון הצלחות בלחימה בטרור. הוא גם יודע שכוחות הביטחון הישראלים מצליחים להתמודד בצורה יעילה למדי עם הטרור האיסלאמי. כל אמריקאי גם יודע שישראל מסייעת, מלמדת, מדריכה וגם מספקת לארה״ב ידע עצום וניסיון עשיר במלחמה בטרור, מלחמה שאין היום אמריקאי (אולי חוץ מאובמה) שמנסה לטעון שאינה מאיימת עליו. פחות סיוע לישראל משמע פחות סיוע-חוזר לארה״ב.
3. האמריקאי הממוצע שחי מחוץ לערי האיסט קוסט/ווסט קוסט מכיר מישהו או מישהי שמשרתים בעיראק ואפגניסטן. זה פשוט עניין של מספרים- כל כך הרבה צעירים וצעירות אמריקאים שירתו/משרתים מעבר לים במדינות מוסלמיות שטופות תאוות ג׳יאהד. מה הקשר אתם שואלים? אין שם חייל/ת שלא חייב/ת את חייו/ה לפיתוחים ישראליים. החל מהשלגון היוזם והחוסם, ממשיך בכלבים לגילוי מטענים וכלה במיגון ריאקטיבי. אולי בצבא הישראלי כל מה שטוב נקרא ״אמריקאי״ (או טרור...) אבל שם, בתופת המוסלמית של אזור המפרץ, שם דווקא יודעים להעריך את המילים Made in Israel. בארקנסו, בטקסס, במיסיסיפי ובאורגון יודעים שהמון חיילים אמריקאים ניצלו בזכות אותם 3 מיליארד שהולכים כל שנה ל״מכונת הרצח הציונית״ שהורגת ילדים פלשתינים להנאתה.
4. בגדול, יש סיבה שארה״ב משקיעה בישראל לעשר שנים ולא כל שנה מחדש. אם אתם רוצים תקראו לזה ״מנייה בטוחה״. ארה״ב משקיעה בישראל מאז 67׳ (כן, לפני שקרענו לערבים את הצורה האמריקאים לא הכי אהבו אותנו) ורואה בה את המדינה החזקה, היציבה והדמוקרטית ביותר באזור. דרך ישראל ארה״ב מצליחה לפעול בכל רחבי המזה״ת וההשפעה האמריקנית באזור לא ניתנת לערעור. והכל בגלל בסיס האם ההוא, זה שיש הקוראים לו ״מדינת ישראל״. את הרווח ממניית "ישראל" קוצרת ארה״ב כל שנה מחדש, מה שקצת קשה להגיד על ההשקעה במניית "מצרים" או לחילופין מניית "ערב הסעודית".
תראו, לאלו שאחראים למסע התעמולה בשלטי החוצות כל זה לא משנה, הם אפילו לא מתעניינים מה קורה בארה״ב מכיון שהיא לא מתאסלמת מהר מספיק לטעמם. הם רק מחפשים דרך, ועוד דרך, ועוד דרך לנגח את ישראל ולהמשיך את מפלצת הדה-לגיטימציה ששוטפת את מדינות המערב. זה כולל כמובן את ״שבוע האפרטהייד״ המגוחך ואת הפעילות האנטי-ישראלית שבכל קמפוס וקמפוס. אבל בניגוד לרעש והמולה שיש אצלנו, שם זה פשוט לא תופס. אומרים על האמריקאים שהם ״העם הכי מטומטם בעולם״ ושכל מה שהם יודעים זה את תרבות הצריכה האמריקנית. אז יש דבר אחד שהם יותר חכמים מכולנו- להריח שמשהו מסריח. לזהות את השקר. הלוואי עלינו...
אז חג עצמאות שמח, טד וביל וג׳ו ומארק!
נ.ב- כדי לא לסיים בטעם רע עם ארגוני הקידמה והאור האמריקאים, הנה הצעה לשלט הפרסומת הבא שלהם שניתן להכווין כלפי הפלשתינים ולא כלפינו. התמונה תלווה בטקסט המיועד לממשל האמריקאי:
Stop funding this type of education, stop funding the hate
בתמונה: ילד פלשתיני, ש"מכונת הרצח הציונית" כנראה עוד לא טיפלה בו, עוסק בפעילות חינוכית חשובה מאוד. הצילום באדיבות יחידת "תצפית". |
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נראה לי שיש לך טעות בחשבון.
1. על פי רוב הסיוע האמריקאי הוא למעשה סיוע בסחורה, כלומר האמריקאים מסייעים לארצות על ידי סחורות שונות שבפועל משולמות ליצרנים אמריקאים. אלא שכל מי שמגיר את הכלכלה האמריקאית יודע שמדובר בכלכלת שוק חפשי - ולכן הממשלה לא אמורה בשום ואופן לייצר תעסוקה על ידי "עבודות יזומות". אבל גם אם נתפשר על חזור סוציאליסטי שתפקידה של המדינה לייצר באופן ישיר מקומות עבודה (רמז הנשיא אובמה הושווה בשל הפעילות הזו שלו ללא אחר מהיטלר), אזי אני מניח שמבחינה כלכלית האמריקאים היו משקיעים בעבודה שבעקבותיה יגדל ההון האמריקאי (ואלא בתרומות). בטח כאשר המדינה נמצאת בחוב לאומי חסר תקדים.
2. הטענה השנייה - שההשקעה בישראל חוזרת לאמריקאים בתורת לוחמה נגד טרור שמתפתחת בישראל - היא העתק הדבק לתורת קונספירציה ידועה שעל פיה יצרני הנשק (גם אם מדובר במעצמות) הם המעודדים הראשיים של המלחמה, על מנת שיהיה שוק למוצריהם, ומקום לנסות ולפתח את המוצרים. אם זו הטענה שלך - הרי מה שאתה אומר שישראל זה שדה הקרב שבו ארצות הברית עורכת את ניסוייה. לטענה הזו יש עקב אכילס קטן שכל נשיאי ארצות הברית - ללא יוצא מהכלל ניסו לדחוף את ישראל להשלים אם הערבים סביבנו - כולל ויתורים טריטוריאלים - אבל אין ספק שזו הטענה הדומיננטית שנשמעת על ידי שוללי המעורבות האמריקאית במזרח התיכון.
3. גם הטענה שהאמריקאים זוכים לפיתוחי נשק ישראלים לא קשורה למשוואה. במקרה זה מדובר בעיסקאות כלכליות לכל דבר, והצבא האמריקאי קונה טכנולוגיות צבאיות ברחבי העולם על פי שיקולי איכות ומחיר. הרעיון שהמדינה תחליט מראש לצבא האמריקאי מאיזה ספקים לקנות - מנוגד בתכלית לחוקה האמריקאית.
4. אם כל הכבוד למדינת ישראל, האינטרס הראשוני של ארה"ב (וארצות נוספות) במזרח התיכון הוא כידוע לכל נפט, ובהקשר זה לאמריקאים יש אינטרס שהנפט יהיה זמין וזול. לכן לאמריקאים יש אינטרס ראשוני בספקיות הנפט הגדולות וכמובן בשמירת היציבות באזור (מה שמפריח את הטענה שארה"ב הייתה היוזמת של האביב הערבי). זו כנראה גם הסיבה המרכזית למה ארה"ב (ובעצם כל מדינות העולם) מתעקשת להכריח אותנו לעשות שלום עם העולם הערבי (ובראש וראשונה לפתור את הבעיה הפלסטינית). לכן ההשקעה של ארה"ב בישראל נובעת מסט ערכים שהם מעבר לאינטרס הישיר. (אם ארה"ב הייתה מתמקדת רק באינטרס הישיר היה סיכוי שהרפובליקאי רון פול היה זוכה - וסיוע החוץ האמריקאי היה מקוצץ עד מבוטל).
חוצמזה שהסיוע האמריקאי למצריים (ולמדינות ערביות פרו מערביות אחרות) - הוא גם בעקיפין סיוע לישראל - שכן אם אותן מדינות היו מחליפות ספונסר - הסיכוי למלחמה אזורית היה עולה פלאים.
לסיום המשאב ששמו תמיכה אמריקאית אינו מובן מאליו. אין ספק שהפיגוע ב-11 בספטמבר יצר תחושה של שותפות גורל מול האסלם הקיצוני, כמובן שלכוח של השדולה היהודית יש כמובן גם כן השפעה, אך אם חלילה חלק ניכר מהציבור האמריקאי ירגישו שישראל הופכת מנכס לנטל - אזי הדוקטורינה של רון פול (ויש גם קיצונים ממנו) יכולה לתפוס תאוצה. וגם זו סיבה טובה לצאת מקו המחשבה ש"הכל מתחיל ונגמר במה שאנחנו רוצים ושהעולם יכול לקפוץ לנו".
בשתי מילים- אתה טועה.
בהצלחה עם אטלנטיס שלך
ובכלל, כנראה בגלל שאני עסוק בלהטוטנות-קרקס לא הספקתי ללמוד מספיק כדי להיות חכם ומשכיל כמוך. אנא, אמור לי, מהי "פלסטין"? היכן היא? מהי בירתה? כמה שנים היא הייתה קיימת? מיהם מנהיגיה הידועים? מה ההיסטוריה שלה? מה אתה יכול לספר לי עליה?
פשוט שמעתי את השם הזה המון פעמים ולא יצא לי לבקר שם עדיין. אני מבטיח שאשים אותה ב-to do list שלי, ישר אחרי ביקור באטלנטיס