
אהובי מביא לי פרחי סופרמרקט בריח כוסברה הוא אוהב אותם בסלט, למען החיסכון אני משתדלת להפיק מרגליות גם מקליפות הגרעינים שהוא עורם במשחקי מונדיאל ואולימפיאדות כנפי קטומות מזמן צריך להתפשר, אני יודעת לשכנה יש נעלי עקב מִלַכָּה אדומה וציפורניים מעוצבות היא יודעת לשרוט כבודי בבית פנימה ידיו כבדות כפטישים אני חולמת על הים.
כל הזכויות שמורות לאריאן סולאל |
שיח אחר
בתגובה על פֶּפְּצֶ'ה
lioba
בתגובה על גם לאבנים
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
איזה שיר...!
האהוב הזה, עם פרחי הכוסברה מהסופרמרקט והידיים הכבדות כפטישים -
מה פלא שאת חולמת על הים, שהוא מרחבים פתוחים, חופש ואפשרויות לאינספור...
•
הזכיר לי טיפוס אחר של "אהוב", בלתי אפשרי מבחינה אחרת.
[השיר נכתב להלחנה, שנים רבות אחרי ש"קראתי לו דרור"...]
אם אתה אוהב
אם אתה אוהב
פְרושׂ כנפיים קרא לי דרור
אל תאמצני עד בלי די
מחר הלוא הוא יום חדש כדי לבחור.
אם אתה אוהב
נדרים לי אל תידור
כי לא לך כל עתותיי
ולא יועיל גם כל הדבש אותי לקשור.
האהבה, אתה יודע
הן לחופש היא נולדה
בה האל צלמו נוטע
אהבה היא שיר תודה
אם אתה אוהב
אל תשאל ואל תחקור
דרכים פתוחות למסעותיי
הֱיֶה שָקט וצעדיי נא אל תשמור.
אם אתה אוהב
ראֵה דרכיה של ציפור
תמיד יודעת היא מתי -
גם בי יש משהו קורא כי עת לחזור.