עדכוני תקנון

כמדי שנה, פרסמה השבוע האקדמיה את תקנון פרסי האוסקר המעודכן. זה דבר שבשגרה לרענן את החוקים, במיוחד כאשר הם עוסקים ב-24 קטגוריות תחרותיות בהן מתמודדים מאות סרטים מדי שנה. בשנים האחרונות, עשו לנו כמה התקפי לב עם שינויים מהותיים בחוקה. הבולטים שבהם נגעו למספר המועמדים לפרס הסרט הטוב ביותר, שהורחב מחמישה לעשרה וכעבור שנתיים, הוגמש כך שהוא תלוי בהתפלגות ההצבעות (כל מספר בין 5 ל-10 מועמדים). חוק קצת פחות מזעזע, אבל בהחלט משפיע, הוא פסילת סרטי לכידת תנועה (Motion Capture) מהתמודדות על פרס סרט האנימציה הטוב ביותר. בלי התיקון הזה, בהחלט יתכן ש"הרפתקאות טינטין" היה מביא לספילברג אוסקר, במקום "רנגו" של גור ורבינסקי.

הפעם לא נרשמו שינויים משמעותיים בכללים. רוב התיקונים הם שטחיים ולא צפויים להשפיע על סיכוייו של סרט מסויים לזכות או להיות מועמד. הבולט שבהם הוא שינוי שמה של קטגוריית האיפור הטוב ביותר ל-"האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר". זה לא ישנה הרבה, השיער הוא חלק מהגוף ועל כן, כששופטים את העבודה שהושקעה בעיצוב מראה חיצוני של שחקן/ית, שופטים ממילא גם את מה שעל הראש. אני מניח ששינוי השם נעשה בעיקר מטעמי תקינות פוליטית. עיצוב שיער הוא מקצוע בפני עצמו ונעשה בנפרד מתהליך האיפור. שניהם משלימים את האופן בו דמות נראית על המסך, אבל נעשים בידי אנשים שונים. בסופו של דבר, ההבדל היחיד הוא שמעתה, עוד אנשים יהיו מועמדים בקטגוריה זו. לצערי, האקדמיה עדיין לא מרחיבה את הקטגוריה לחמישה מועמדים. איפור ועיצוב שיער נותרת אחת הקטגוריות האחרונות שמוגבלות לשלושה סרטים מועמדים בכל פעם, מה שמונע מלא מעט סרטים ראויים לצאת מהתחרות בשלב מוקדם יותר. אחרי עריכת הסאונד והאפקטים החזותיים, אני עדיין מצפה שהאקדמיה תגדיל את קטגוריית האיפור ועיצוב השיער, אולם לפי שעה, הדבר לא מתבצע.

גם בקטגוריית השיר הטוב ביותר (הקטגוריה הכי זניחה בעיני), עשויה רשימת המועמדים לגדול. מאז 2005, יכולים לא יותר משני אנשים לקבל מועמדות על חיבור אותו שיר, כאשר אדם שלישי יצורף בהינתן אישור מיוחד. הדבר דומה למגבלה בקטגוריית הסרט הטוב ביותר, בה יכולים להיות מועמדים עד שלושה מפיקים לכל סרט, אלא אם מדובר במקרה חריג והאקדמיה מאשרת הוספת שמות לטופס. המצב הרגיל הוא עדיין עד שני מועמדים פר שיר, רק שהחל מהשנה, ניתן להוסיף שניים נוספים אם יקבע שאכן תרמו במידה מספקת ליצירת השיר. במילים אחרות, יכולים להיות עד ארבעה מועמדים על כל שיר, בהתאם לקבלת אישור מהאקדמיה.

בקטגוריית האפקטים החזותיים, התקבל שינוי שהיה צריך לקרות כבר לפני שנתיים, ברגע שמספר המועמדים הורחב לחמישה, אבל אושר רק השנה. השורטליסט של הקטגוריה כללה עד כה בין שבעה לעשרה סרטים, מתוכם נבחרו חמשת המועמדים הסופיים. מספר הסרטים בשורטליסט היה תלוי במספר הסרטים שזכו למספיק קולות בשלבים המוקדמים יותר של ההצבעה. החל מהשנה, יהיו תמיד עשרה סרטים לבחירה, בלי תרוצים. 50% מתוכם יבחרו כמועמדים סופיים לאוסקר, מה שהרבה יותר מכובד לדעתי ממצב בו מוצעים שבעה סרטים וכולם חוץ משניים מקבלים מועמדות.

לסיום, הקטגוריה שהכי מעניינת את הישראלים, כי זו היחידה בה אנחנו מועמדים מדי פעם. עדכון קל בתקנון קטגוריית הסרט הטוב ביותר בשפה זרה, קובע שכשירותו של סרט לאוסקר תקבע בלי קשר לפורמט בו הוקרן בארצו. סרטים המעוניינים לייצג את מדינתם חייבים להיות מוגשים לאקדמיה בפורמט של 35 מ"מ, או בפורמט דיגיטלי (DCP). כך היה וכך נשאר, אלא שבעבר, התקבלו רק סרטים שהוקרנו כך גם במקור. התיקון הקל בחוקי הקטגוריה מאפשר לסרט להישלח לאוסקר גם אם הוקרן בארצו בפורמט אחר. אני לא בקי מספיק בתעשיות השונות בכדי לדעת כמה סרטים שהיה להם מראש סיכוי לייצג את ארצם, אינם מוקרנים כיום בפורמטים אלה. הדבר כן מסיר מחסום אפשרי, למקרה שסרט מצולם בפילם אחר מטעמים אמנותיים או תקציביים. גם ברור שעם הזמן, יגבר השימוש בפורמטים מתקדמים יותר, שטרם הפכו לנורמה. האקדמיה רוצה שהסרטים יוגשו לה וול דן, אבל מוכנה לשם שינוי שבארצות המקור יזמינו מדיום.

בקשת חברות

דבר נוסף שהאקדמיה פרסמה השבוע, הוא רשימת המוזמנים החדשים להצטרף אליה. גם זה נוהג שנתי, חלק משמירה על שקיפות חלקית בהליך ההצבעה לאוסקר. אני מדגיש שהיא חלקית מאחר ולמרות שהאקדמיה מפרסמת בשמחה את רשימת האנשים שהיא מציעה להם חברות, שמות האנשים שעונים בחיוב לבקשה, נותרים בגדר סוד שמור. בעלי התפקידים הבולטים ידועים ומפורסמים, אבל אלה שפשוט מצביעים, בלי סמכויות מיוחדות, לא נחשפים. יתכן ומדובר ברצון למנוע נסיונות להשפיע על התוצאה על ידי פניה לחברי אקדמיה מסויימים, אם כי אני בספק עד כמה סוד כזה נשמר במשרדי האולפנים. אני די משוכנע שרוב חברי האקדמיה ידועים לעמיתיהם, אבל מה שקורה בהוליווד, נשאר בהוליווד.

בכל אופן, מה בכלל משמעות ההזמנה ואיך משיגים אחת? הזמנה להיות חבר אקדמיה היא בדיוק מה שנדמה. האקדמיה בוחרת רשימה של אנשים ומציעה להם להצטרף לענפים המקצועיים השונים שלה. זה לא עולה כסף והחברות היא לכל החיים. רק צריך לאשר ומקבלים זכות להצביע ולהשפיע. החכמה היא להשיג הזמנה, מה שמצריך או מצויינות מקצועית, או קשרים טובים. כל זוכה באוסקר שלא היה חבר עד כה, מוזמן להצטרף בשנה שלאחר מכן. כך נשלחו השנה הזמנות לשחקנים הזוכים ז'ן דז'רדין ואוקטביה ספנסר, לצד במאי "הארטיסט" מישל האזאנאביצוס (שהוזמן להצטרף גם כתסריטאי) ומארק קולייר, הזוכה האחרון אי פעם בפרס לאיפור הטוב ביותר, לפני שנוסף עיצוב שיער לשמה של הקטגוריה. יחד איתם, הוזמנו כמה ממועמדי השנה, כמו ג'סיקה צ'סטיין, ג'ונה היל, מליסה מקארתי ובמאי/תסריטאי "התמוטטות" ג'יי. סי. שנדור. אחד שעומד בשני התנאים, הוא אזגאר פאראדי שביים את זוכה האוסקר לסרט בשפה זרה, "פרידה" והיה מועמד על כתיבת התסריט, מה שהבטיח לו הזמנה גם כבמאי וגם כתסריטאי. נקודה של גאווה ישראלית: יוסף סידר הוזמן להצטרף לענף הבמאים של האקדמיה. זמן טוב לחפש אותו בלינקדאין. ישנם כמה שמות מפתיעים, לא משום שהאקדמיה רוצה אותם בשורותיה, אלא מכיוון שהם איכשהו עדיין לא חברי אקדמיה. שני הבולטים הם הבמאי טרנס מאליק, שהיה מועמד השנה בפעם השניה (הראשונה הייתה לפני יותר מעשור, על "הקו האדום") וטום ברנג'ר, שהיה מועמד כשחקן משנה עוד בשנות השמונים, על תפקידו ב"פלאטון".

דרך נוספת לקבל הזמנה, היא שחבר אקדמיה ימליץ על המוזמן. אני לא יודע אם נדרשת כמות מסויימת של המלצות, או שהוועדה האחראית פשוט עוברת על רשימת שמות ומחליטה אלו המלצות לקבל. בכל אופן, הדבר פתח בפני אנשים שמעולם לא היו מועמדים לאוסקר, את האפשרות להצטרף לאקדמיה. בין השמות הבולטים נמצאים שחקנים כמו מתיו מקונוהי, בריאן קרנסטון, דייגו לונה, סם רוקוול, מישל יאו ואנדי סרקיס, במאים כמו וונג קאר וואי והאחים דרדן, הסופר סטיבן קינג שהוזמן להצטרף לענף התסריטאים ושורה של אנשי יחסי ציבור שהאנשים שיצגו זוכרים להם חסד. ישנה גם רשימה של "Members at large". זו הקטגוריה לאנשים שאינם מוזמנים לענף מסויים באקדמיה, אולם עשו לעצמם מספיק שם בשביל להשתתף בהצבעה לאוסקר.

מוזמנים חדשים הם הדרך של האקדמיה לרענן את השורות ולהישאר מחוברת למה שקורה בעולם הקולנוע. זה לא בהכרח עובד, כפי שהוכיחו זוכי השנתיים האחרונות, אולם כפי שמתקנים ומרעננים את החוקים מדי שנה, ראוי לעשות כן גם בקרב האנשים שממלאים אחריהם. זה לא שפתאום תהיה מועמדות לסרטי דמדומים, או שקומדיות פרועות וסרטים על גיבורי-על יהפכו לפייבוריטים. הוליווד היא מקום שמרני וגם אם מנסים קצת לצאת מגבולותיה כדי להביא קולות חדשים ומקוריים, זה לא יהפוך לפרסי MTV. האוסקר יחגוג השנה יום הולדת 85. קשה להראות צעיר בגיל כזה, אבל הוא עדיין הרווק הכי מבוקש בעסקי השעשועים.

רשימת המוזמנים המלאה